למי שאין סבלנות לקרוא את כל הקטעים הבאים מומלץ לדלג לקטע
"העולם היפה".

קצת על המושג "תוויות":
על כל יצור בציוויליזציה המוכרת ישנן תוויות. חלקן מונחות עליו
מטעם החברה, חלקן מונחות עליו מטעם החיים והמצב אליהם הוא
נולד, חלקן מונחות עליו מעצם קיומו וחלקן מונחות עליו מרצונו
האישי ולפי בחירתו. מדובר על אותן תוויות שכביכול מראות לכם
"מי הוא" אותו יצור; אותן תוויות שלפיהן שופטת אותו החברה לפני
הכרתו של היצור באופן מיסטי, אמיתי.
אך הכרתו האמיתית של היצור טמונה בהבנה הטהורה של מה שמסתתר
מאחורי אותן תוויות, עמוק "בתוך" גופו של היצור... הנפש. ואף
מעל לכך, ההבנה האמיתית והרכה אף יותר נמצאת בהבנת רוחו של
היצור, או אולי (באם מצב כזה אכן אפשרי) של כוח נעלה בהרבה
מרוחו, אשר נמצא אי-שם גבוה מעל רוחו של האדם, אותו
צירוף-אנרגיות מהמם הנמצא ביצור עצמו ובכל אחד אחר בסביבתו:
הנשמה.

כמה תוויות לדוגמא
אם לא מובן עד כה מהן אותן תוויות, הרי לכם כמה תוויות לדוגמא.
במידה והעניין מובן, מומלץ בחום-לב וברחמים על סבלנותכם לדלג
על הקטע הזה  ; )
ובכן, כאמור, ישנן תוויות המונחות מטעם החיים והמצב אליהם נולד
היצור. דוגמאות לתוויות כאלו יכולים להיות שמו הפרטי ושם
משפחתו (אם כי את אלו הוא יכול לשנות), הוריו, שמותיהם של
הוריו, צבע עינייו, סוג הדם של גופו, צבע שערו (ויש כאלו
שיבחרו בהמשך לשנות גם אותו), גודל גופו (אמנם הכיתוב על תווית
זו משתנה במשך החיים, אך השינוי לאו-דווקא נעשה מבחירה מוחלטת,
ולפיכך הוא אכן נולד לתווית זו) וכו'.
ישנן גם תוויות מסוג אחר, תוויות אותן בוחר היצור, כגון תפקיד
בחברה (בדרן, אמא תרזה, יועץ וכו'), כישרון ממוצע (נגן גיטרה,
פסנתרן, חלילן, נגן מסוג אחר, רקדן, איש קולנוע, שחקן, סופר או
מומחה מחשבים) וכו'.
בנוסף לכך ישנם עוד כל מיני סוגים של תוויות המשתנות בתקופות
שונות בחיים, כמו גיל, כתובת, אזור מגורים, תעסוקה, מעמד
כלכלי, מעמד חברתי וכיו"ב.

נקודת מבט
על היצור הזה, כמו על רבים אחרים, ישנן תוויות רבות; אך הוא
בוחר לראות אותן קצת אחרת. אם יבוא אליו יצור אחר בבקשה: "קרא
בפניי את התוויות שאתה רואה עלי", הוא יווכח לדעת כי אפשר
לראות גם את חייו שלו כאגדה מתגשמת שנמצאת לו מתחת לאף.
מאז היותו ילד קט (ויש הטוענים כי בליבו הוא ישאר כזה
לעולמי-עד), הוא אהב להבחין בפרטים הקטנים. "אלו הם הפרטים
הקטנים, אמר לי הלב, שעושים את החיים למעניינים ומהנים", כך
טען בפני הים בתקופת ילדותו בספרד. באותה תקופה עסקה אימו
בקריאה בקלפים, בקפה ובכפות הידיים.
- "אמא", שאל יום אחד הילד, "איך את יכולה לראות מקווי-ידיו של
אדם את הטמון בנפשו?"
- "ובכן, אוצר קטן שלי, האמת טמונה בליבו של האדם. כל שעלי
לעשות בכדי שהאדם ידע את האמת, הוא לומר לו מילים כלליות. לפי
הכתוב בספרי-הידע על קווי-הידיים ולפי הקלפים, אני מקבלת כיוון
כללי למה שיש לומר, והציורים בשאריות הקפה מקנים לדימיוני את
הכלים לכוון קצת יותר במדויק את מילותיי. כל אשר נותר בכדי
שאותו אדם יתקרב לאמת הוא שיקשיב לליבו. לא משנה מה אומר, אם
אומר זאת נכון, ליבו של האדם יידע איך להוביל את מילותיי
לאמת."
וכך למד הילד להקשיב לליבו ולכוון את נקודת מבטו ליופי הטהור
והאמיתי של היקום.
"תזכור, גוזל שלי", הוסיפה אימו לאחר זמן מה, "שאם אדם רואה
בדמיונו את האגדה שברצונו להגשים, המציאות תשתנה בהתאם והאגדה
תיראה פתאום כמציאות אשר מעולם לא הוחשבה כאגדה". על מילים אלו
חשב הילד במשך שנים רבות, ולבסוף הבין מה הם 'המים הקדושים'
שניתן לסחוט מאותן מילים...
-   "שמע לי ידידי, כי הבין ליבי את משמעותו של מושג גן-עדן.
לי, כמו גם ליצורים רבים אחרים, ניתנה מתנה מרהיבה, כלי מרשים
ביותר אשר לא פוענח עד כה, אך יכול לשמש כמפתח הפותח דלת כניסה
לדרך שכולם רוצים להגיע לסופה... לאושר. כלי זה הוא הזיכרון,
הניתן לי יחד עם האפשרות לשנות את גישתי. הרי שאימי אמרה שאם
אדם רואה בדמיונו את האגדה שברצונו להגשים, המציאות תשתנה
בהתאם והאגדה תיראה פתאום כמציאות אשר מעולם לא הוחשבה כאגדה;
אך בעצם אני הוא זה השולט בזיכרוני ובגישתי. אם אחליט לזכור כי
פעם הדבר ניראה כאגדה, ולגשת לעניין בהבנה שהדבר הינו עדיין
אגדה... הרי שלאחר ש'המציאות תשתנה בהתאם', אני עוד אזכור
שהדבר הוא אגדה ואבין, שהמציאות השתנתה לאגדה...   ומכאן שאני
חי באגדה קסומה ומופלאה, אשר עולה על חלומותיי"

העולם היפה
ילד קטן נשאר מיכאל גולדשטיין. זאת עשה בעקבות אמונתו בדברי
פיטר-פן הקסום.
ובכן, הרי בפניכם כמה תוויות המונחות על ילדו הקט של הטבע...
מיכאל גולדשטיין נכנס לגופו מספר חודשים לפני שהחליט להוציא את
עצמו ואת גופו הקט לאוויר העולם בשנת 1984. הוא רואה עצמו
כיצור אנושי (אין מה לעשות), עובדה אשר יש בה מן הטוב ומן הרע,
אם כי 'טוב' ו'רע' הם מונחים יחסיים. הוא כל כך אוהב חתולים,
עד כי סיגל לעצמו תכונות-חתול. יש אף הקוראים לו פיית-החתלתול
(Fea-Cat). צבע עינייו משתנה, אך לרוב הוא נשאר במקום מסוים
בין כחול-אפור לכחול או לירוק. שיערו ארוך ושטני ואצבעותיו
ארוכות ודקות. בזמנו הפנוי הוא אוהב לקרוא את באדולינה שוב
ושוב, לקרוא גם ספרים נוספים אשר אט אט הוא מצליח לכבוש, לשמוע
מוזיקה וליצור מוזיקה, לכתוב, לדמיין, להתפנק, לבשל, לשחק
בכדורי-אש מעופפים, לתפס על עצים, לעשות טאי-צ'י, לעשות
מדיטציה, לחלל צבעים מרהיבים, אשר אותם הוא לרוב מתבלן עם
קמצוץ של ריחות קופצניים, לרקוד ברחובות (או לבד בבית בלילות),
לאהוב... ולחבק.
הוא מתגורר בגופו, רוב הזמן. גופו מתגורר במערה, גבוה בין שני
עצים עצומים וקסומים האוחזים את האדמה בתחילתה של אחת משתי
הגבעות המפורסמות של ארץ הזמן-הנתון
(The Land of the Given-Time). אותם שני עצים קסומים הם אלו
השוכנים ליד המפל הזורם במעגל האקוסטיקה הידוע בצלילי הציפורים
המכושפות העולים בו בכל בוקר בשעותיו המוקדמות.
כינוייו הם רבים, יש הקוראים לו כך ויש שכך. להלן חלק
מכינוייו:
מלך felicidad (או בעברית: מלך אושר), Triple EYE, מוגלי,
מיצי, פיטר-פן, חלילן היערות, שדון היערות, Fea-Cat, The Flut
Fea, CamelCat (זכויות שמורות! (C)  וג'וני...

ותזכרו, הכל תלוי בגישה. עם גישה קסומה, ועם קצת אבקת-פיות,
העולם הוא קסום והחיים הם אגדה...
כל מה שצריך כדי לעוף לארץ לעולם-לא הוא כמה מחשבות שמחות, קצת
אמונה בעצמך וקצת אמונה בבלתי-אפשרי (בשביל שאבקת הפיות תוכל
לפעול)...
היקום הזה קסום מכפי שהוא נראה  : )