אני ריקי ואני בת 18 מת"א.... בחורה מתוסכלת אבודה ומחפשת
תשובה. לדעתי אף אחד לא מבין אותי לדעתי אני לבד בעולם אבל אני
טועה טעות גדולה... אני חושבת שאף אחד לא אוהב אותי למרות שזה
לא נכון... הרבה אנשים אוהבים אותי... גם אם הם כועסים עליי הם
אוהבים אותי... אני פוחדת שכולם יעזבו אותי ואז אני אהיה
בודדה... ואז הם יחסרו לי... ואז אני אבכה... ואז אני כבר לא
ירצה לחיות יותר... ורק שאני מרגישה בטוחה עם מישהו או מישהי
או משהו זה אבוד... זה נעלם... ואני לא יודעת אם זה באשמתי...
העולם הזה קר ואכזר רק לאנשים שחושבים ככה... אני לא חשבתי ככה
אז למה בכל זאת העולם רע אליי? יש אנשים שיש להם הכל והם
בוכים... יש אנשים שאין להם כלום והם שמחים... אני ממוצעת בגלל
זה אני מתוסכלת... קשה לי.
יש לי רשימה של אנשים שאני רוצה להרוג רוחנית... לא פיזית....
זה אכזרי מדי... יש אנשים שאני רוצה לאהוב... אבל הם לא נותנים
לי... יש אנשים שפעם היו טובים אליי ועכשיו הם מתעלמים...

ויש אנשים שרוצים להרוג אותי במחשבות שלהם... לא פיזית...
רוחנית

כוס אימא של כולם...

ריקי