על נהרות דיו ישבנו ובכינו
בזוכרנו לכתנו אחריך אחינו.
רגלינו כאיילות קלו, נישאו בלהט החולות
עת נגד עינינו פצחו שירי המשורר במחולות.
שם בנאות מדבר, זרי פרחים מחכים לאהובות
ומדורות ל"ג בעומר קורצות לבתולות
והנה, צלצול חצות - המקסם נעלם.
ואתה, ההיית מעולם? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.