היא הורידה את הפלאפון וליטפה עם האצבע את המסך תוך כדי
מנתקת.
הוא הניח את השפופרת על המתקן לקח נשימה עמוקה הרים את התיקים
והתחיל ללכת.
גילי נשכבה על הספה והדליקה את המערכת, התחילה להתמלא במחשבות
עליו, ועל מה עכשיו, עבר זמן, עצמה את העיניים ונרדמה.
אדם הלך לכיוון המסוף בגב זקוף, עם הכרטיסים והדרכון ביד אחת,
והיד השניה עוזרת לכתף להחזיק את העומס של התיק, נתן לפקידה את
הכרטיס נכנס למנהרה ובקצה לפני הכניסה למטוס לקח "מעריב"
מהדיילת, אחרי כמה שניות של חיפוש מצא את המקום, שם את התיק
בתא למעלה והתיישב. שלף את המיני דיסק מהכיס שם את האוזניות
נשען אחורה ועצם עיניים, המטוס התחיל לזוז לכיוון המסלול ואדם
חסך מעצמו את הדיבורים של הקפטן עם אריק אינשטיין במיני דיסק,
קצת נוסטלגיה מהארץ לפני החזרה הוא חשב לעצמו ועיין בכותרת של
אתמול, המטוס המריא ואדם נרדם.
אחרי שעתיים אחת הדיילות נתקעה באדם עם העגלה של האוכל והעירה
אותו, אם כבר אז כבר הוא חשב ופתח את המגש שלפניו, הדיילת
הורידה מגש מהעגלה למושב של אדם, הוא הסתכל במבט עקום על האוכל
ובסוף מרח חמאה על הלחם ואכל, הסתכל על המסך מולו עם המפה וכל
הנתונים, עוד 7 שעות נוחתים אמר לעצמו, ניסה להסתכל ימינה מעבר
לזאת שישבה לידו על החלון, לא ראו כלום, רק שמיים שחורים של
לילה.
החזיר את האוזניות של המיני דיסק וחזר לישון.
גילי כל הזמן התעוררה ונרדמה שוב, כנראה מהתרגשות היא חשבה
לעצמה, היא קמה, התמתחה, העבירה לרדיו במערכת והלכה למטבח
להכין קפה, עוד חמש שעות אני אצא היא אמרה לעצמה, הוציאה את
השקית של הקפה מהפריזר לקחה כוס לחצה על הקומקום ונשענה על
השיש, "מה יהיה איתו" היא לחשה לעצמה, "רק שיגיע..." מזגה מים
לכוס ערבבה וחזרה לספה.
אדם ניסה לתפוס תנוחה נורמלית על הכסא במטוס ולא הצליח יותר
מדי אז פשוט התחיל לראות את הסרט.

גילי הסתכלה על השעון, התלבשה כיבתה את הרדיו ויצאה מהדלת,
נכנסה לאוטו התניעה והתחילה לסוע, ברדיו השמיעו את השיר של
ההיא מכוכב נולד, איזה טמטום גילי חשבה לעצמה.
אדם הקשיב לקפטן מדבר על זרמי אוויר וכל מיני דברים ועל זה
שהולכים לנחות עוד כמה דקות, הוא חגר ונשען לאחור.
בדרך גילי ראתה תאונה וחשבה איזה באסה אם הם היו בדרך לאסוף
מישהו מנתב"ג, הוא בטח יחכה שעות עד שיבין מה קרה.
אדם ביקש מהדיילת משהו חזק לשתות, כי הוא מפחד מטיסות.
היא נתנה לו וודקה תפוזים, הוא שתה.
גילי עלתה על המחלף לבן גוריון, עברה את הבדיקה הביטחונית
ונכנסה לחניון, היא החנתה ויצאה מהאוטו והתחילה ללכת לכיוון
הטרמינל, האורות סנוורו אותה, היא נכנסה הסתכלה על הלוח הגדול
וראתה שהטיסה שלו נוחתת בעוד 15 דקות.
אדם עצם את העיניים כשהוא ראה את האורות של תל אביב מתחתיו עד
לרגע שהוא הרגיש את המטוס נוגע באדמה, הקפטן התחיל שוב לדבר,
"הגענו לתל אביב, ברוכים הבאים לישראל, ברוכים השבים, השעה היא
אחת וחצי לפנות בוקר, הטמפרטורה בחוץ 19 מעלות צלזיוס, כל צוות
המטוס מאחל שהות נעימה לכלל הנוסעים".
"מזל שלא טסתי באל-על" אדם חשב לעצמו "לפחות אין את הזקנות
המעצבנות שמוחאות כפיים בנחיתה"
גילי תפסה מקום באולם וחיכתה שהוא יצא, היא הסתכלה במסך הגדול
בפינה של האולם וניסתה לזהות אותו.
אדם עבר את הבדיקת דרכונים והלך לחכות למזוודה שלו, הוא הרים
את המזוודה מהמסוע והתחיל ללכת לכיוון היציאה, בדרך הוא ראה את
האנדרטה של הפיגוע שהיה שם באייטיז, הוא עבר במסלול הירוק ויצא
לאולם.
גילי הסתכלה על המסך ראתה את הפנים והתחילה להתקדם לכיוון.
אדם זיהה את הפנים והתחיל להתקדם במהירות.
גילי התקדמה בצעדים גדולים חלפה על פני אדם בידיים פרושות
וחיבקה את יוגב אחיה שהרים אותה באוויר.
בו בזמן אדם עזב את המזוודה הפיל את התיק וחיבק חזק את דפנה
חברה שלו.
גילי הרפתה את החיבוק שאלה "מה נשמע" והתחילה ללכת עם יוגב
לכיוון היציאה.
אדם הרים את התיק תפס את המזוודה ביד אחת ואת ידה של דפנה ביד
השניה "התגעגעתי" הוא אמר חייך והתחיל ללכת.