[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאו שפרמן
/
חלום בלהות

הרגשתי כאילו שתי ידיים לופתות את צווארי, ממשיכות ללחוץ
והתעוררתי, אחוזת זיעה ובהלה ניגשתי למקרר להוציא מים. אחרי
לגימה הבנתי שאני לא לבד בבית.
הלכתי לסלון ושם מצאתי אותך, משחק עם השלט מזפזפ בין הערוצים,
מתעפץ וכולך שלי.

מכרת לי אשליה של בית שקט, של אהבה עצומה, אשליה שהתחילה
ונגמרה בעיניים שלך, עיניים שידעו לשקר, עיניים שמבטם תמיד היה
קשוב אלי.
התקרבתי והתיישבתי לידך, נשענת על כתפיך המסוקסת, ואתה אינך
חובק אותי, אינך מכניס אותי בין כנפיך. אינך אוהב.

כתבתי לך סיפור ליום ההולדת, דבר שמעולם לא עשיתי לאחר והרגשתי
מטומטמת, ואחרי הרגשת הטמטום באה הרגשת התסכול הפנימי שלי,
שאומר "אף אחד באמת לא אוהב אותך", "את לא שווה" וכללית הרגשת
בטחון עצמי קורס.

בין זפזופ לזפזופ נחתה דמעה, ולא הרגשת אותי בוכה, ולא ניחמת
ולא נישקת ולא אהבת.
חוסר הרצון שלי לקבל את עצמי והרגשת הנחיתות שהעברת בי, גרמו
לי להרגשת קוטן, כן הרגשתי בגודל של אפון בכף ידך, נמחץ בין
אצבעותיך ואתה מחייך.

רצון עז להעיף, לסלק אותך מביתי להפסיק לאהוב אותך, ופחדתי
להיות לבד.
סגרת את הטלוויזיה, כיבית את ליבי, הזזת אותי מכתפיך והלכת
לישון,
מותיר אותי שכובה בסלון, בוכה.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כאילו מה, גם
בעוד 75 שנה
נגיד, יקראו לה
במה חדשה?



אפרוח ורוד,
מתקיל ת'מערכת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/6/04 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו שפרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה