מוצא עצמי בפאב שכונתי
בו הברמן טוב מזג והזמן ארעי.
דש בנדוש עם מסובי השולחן
לא ברור מדוע באתי ולאן אמשיך מכאן.
לרגע יוצא מריכוז, מאבד קשב
ולעצמי חושב
'איך ארדוף אחר חלומות, אם אפילו
כרודף שמלות - כוזב?'
'אם במקום לסחוף, עוצר וחושב? '
גמרתי אומר: 'לבית חוזר'
שיחה נדאכת, וברוח שוככת
שב למעוני, ובזאת משורר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.