ביום חורף קר
יושבת אל מול הים
מביטה בציפורים העפות אל על
מקנאה בחופש שאלוהים להם נתן
על היכולת לעוף לאן שרק אפשר
מביטה בגלים המתנפצים על המזח
על הקצף הלבן המתפשט בין רגע
כה מקנאה על היותם ניידים
באים והולכים, מתקרבים ומתרחקים
מבחינה בספינה המתקרבת אלי
ספינה גדולה, יפה ולבנה
ספינה המביאה איתה תקוות וחלומות
לוקחת איתה אהבות נכזבות
זאת "ספינת המשאלות" כך כתוב על דפנותיה
אז מדוע את שלי אלוהים לא שומע? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.