תינוק לו יהי לנו
פרי אהבתנו.
פרי אהבה ראשונית, אמיתית, רעננה.
תינוק לו יהי לנו.
פרי היותנו
שניים שהם אחד.
זורמים זה לזו בנימים,
נושקים זו לזה במבטים,
עורגים געגועים,
רוקמים שירים,
חושקים ומדחיקים.
תינוק לו יהי לנו,
ביכורי חלומותנו
שהולכים
ורוקמים
עור
וגידים.
מתגשמים.

תינוק לו יהי לנו,
בשר מבשרנו,
צלם מצלמנו.
בדמותנו.
בדמותנו המשותפת.
בן לו יהי לנו.
יהא זהה לך.
לך, מחמל רוחי.
בן שידע משחרית ימיו,
אושר, אהבה, תקווה.
בן שימשיך את שושלתך.
שושלת מפוארת, נאצלה.

בן לתפארת
סגולה ברוכה.
בן שיהיה חן
תערובת של אני ואתה.

בן לו יהי לנו.

ואיך ייווצר זה העולל, המחמל,
אם לנצח תמשיך להסתגר,
מפני תסתתר,
מעיני תתבצר,
מחיי תיעדר.

הלא אביב חיינו כבר מאחורנו.
גם הקיץ חלף, איננו.
והנה ניצבים
בשלהי קיץ.
עודנו צעירים.
צעירים לנצח.
בתולית דרכנו,
בהיר נתיבנו.
נתיב שהשכלת כה לסלול.
נתיב של תכלת,
הינומה,
בריתו של אברהם אבינו.

לעת בלותנו
תהי לנו עדנה.