בעוונותיי אני אפס, אני יצור חסר ערך,
מדוע זה מפריע לכם?
הניחו לי לנפשי, כחרק בפינה
ואני גם אניח לכם
חטאתי, חטאתי? פשעתי מרה?
בחוסר יכולת מוחלט?
מתת אל קיבלתי של חוסר חיים,
ולכן תרצוחני אט אט?
אין שום ענין בי, הם כה חביבים
בכל זאת מפנים תשומת לב
להציק וללעוג, להשפיל ולדחוף
את עצמי עוד יותר לתעב
הו החיים, החיים היפים
אם רק יהיה לי מזל אמיתי
מרוב הנחתות הפטיש על נפשי
אאבד סוף כל סוף את שפיות דעתי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.