זהו סיפור ללא שם. וזה לא בגלל שהוא לא טוב, או לא סגור על
עצמו. זה פשוט בגלל שהוא אף פעם לא רצה שיתחמו אותו ככה בכותרת
אחת. סך הכל הוא קצר אומנם, אבל אי-אפשר להגדיר אותו רק במילה
או בפתגם. מה לגבי כל שאר המילים שלו? במה תתייחד המילה הנבחרת
שהיא לבדה נבחרה להיות הנציגה?
כל הקטע הזה של יחצ"נות אף פעם לא נראה לו. לנסות להדגיש את
הצדדים החיוביים שבו בשביל למשוך תשומת לב. "אם אני לא מספיק
טוב בשבילכם, אל תקראו אותי וזהו", הוא תמיד היה אומר.

גם סוג אין לו. וזה לא בגלל שהוא ביזארי לחלוטין. יש לו
אלמנטים ספרותיים מוכרים - הוא ארספואטי, אין ספק. גם משל, אם
תחשבו על זה שנייה. פואנטה לא בטוח, אבל בינתיים הכל פתוח ומי
יודע אולי באמת שיהיה לו טוויסט מטורף בסוף.
ואל תתבלבלו הוא גם לא מכתב. אין לו נמען ומען למעלה בימין
ובטוח שאין תאריך שם בשמאל. גם מאמר הוא לא, כי הוא לא מתיימר
להיות מדעי, וגם לא להביע דעה.
האמת שהוא בכלל לא סיפור, כי אין ממש עלילה.
והוא גם לא מונולוג.
-"למה?"
כי הוא לא. פשוט לא.
לא התאים לו אף פעם לשבת חמש דקות ולהגדיר את עצמו. הוא רצה
שיהיה לו מותר לעשות מהכל. קצת דרמה מעציבה ואולי משפט שניים
של קומדיה. קצת מותח עצבים לפעמים, ואולי אפילו מפחיד לרגעים.

רק דבר אחד בטוח, הוא קצר.