יפעת בר / אז ועכשיו |
הימים האירו באור אחר
היום הימים עוברים בעצלתיים
כל יום מחכים שעוד דממה תישבר
ובין שתיקה לשתיקה
שומעים רק ציוץ ציפורים
ואחריהן שוב דממה
התאחות של שברים
פעם הכול היה פשוט
מילים זרמו בחופשיות
ושתיקה שבין המילים
אחריה נשבענו למות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|