כשתגיד שהשמיים כחולים, אני אגיד ירוק.
למרות שזה לא הגיוני.
אני ארדוף אותך בחלומות - כי זאת אני.
שלא תחשוב, אני לא אעקוב אחרייך, לא אטריד אותך.
אלא רק מיוזמתך! כי תחלום עליי, תחשוב עליי, תתקשר אליי...
וככה לא אעלם ממך לעולם!
זה מצחיק, אתה יודע? אני כל כך הרבה יותר ממה שזה נדמה.
אני חולת נפש. אני מכשפה:
אני נכנסת לאנשים מתחת לעור. גם אם הם הולכים ונוטשים,
הלב שלהם מתחיל להנמס מהקסם הזה... הם חוזרים!
או אם האגו שלהם גבוה מדי ולא חוזרים. הם אוכלים את הלב
מבפנים.
אני מוכשרת. רק עם הערכה עצמית נמוכה.
כולם רוצים אותי - ואני לא רוצה את עצמי.
כולם משחקים בי - ואני לא רואה שום דבר מעניין לשחק בו.
כולם רוצים שאוכיח שאני שווה משהו - אני לא רואה שום דבר ששווה
להוכיח אותו...
ולמרות כל זה?! כולם חוזרים!
למרות כל זה - אתה יודע... אתה לא יכול בלעדיי! אני הדבר הכי
טוב שקרה לך...
שקרה אי פעם למישהו!
ואני רצינית עם זה. אתה יודע. יש לי הכל. יש בי הכל.
רק לך אני יכולה לגלות בסוד: אני יודעת כמה אני שווה.
וזה לא יתואר במילים... אני יודעת כמה אני שווה רק בגללך!
עד לא מזמן חשבתי. ידעתי. אני לא שווה כלום!
כולם עוזבים אותי, כולם בורחים... עד שחזרת שוב והבנתי...
אתה מושלם, אתה הכל, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי, אתה האדם שייצג
בדיוק את כל החלומות שלי. האדם שחיפשתי. ופתאום הבנתי שאנחנו
נורא דומים.

אתה פסיכופט! פשוט פסיכופט! סדיסט ומזוכיסט של רגשות!
כותב כדי להוציא את האגרסיות, מנגן כדי להוציא את שכתוב!
אוהב כדי לא להיות לבד. את החברים. לא אותי.
אוהב עד אינסוף, אך בצביעות עקיפה. לא אכפת לך שאני אהבתי
אותך!
אתה חסר איזון - יום חם ויום קר,
אתה חסר הגיון - אני לא מבינה כבר!
אתה טיפוס משונה - תמיד גרמת לי לחשוד ששיקרת לי.
זה העיניים שלך, שהקרינו החוצה: "משהו קורה איתי, ואני לא
מספר".
אז חשדתי. כמו שכל פסיכופט היה חושד בפסיכופט אחר.
רק כי הוא מכיר את ההרגשה יותר מדי מקרוב.

וכשהבנתי שאתה זה אני. אנחנו כל כך דומים שאין לך מושג.
הבנתי שאם אתה שווה הכל.
אני שווה יותר...
כי אתה זה שברחת מהקשר הזה.
אני - בחרתי להשאר!