החיים מתחלקים לשניים, הבן זוג העוזב והבן זוג הנעזב.

אני כמובן יוצא מנקודת הנחה שכל בנאדם יש לו מקום בלב לאהבה,
וכשהיא תופסת היא לעולם לא משחררת, אלה עד שהבן זוג עוזב או
לחילופין שנמאס כבר לראות את הבנאדם, הבן/ת זוג כבר לא ממש
מושכים ונוטים לדחייה, או שאתה קולט שהבנאדם מתייחס אליך חרא
ורק אז אתה קולט שהחיים מתחלקים לשניים.

הבן/ת זוג שנעזב, נוטה להמשיך את אורך החיים שלו בצורה איטית
ודכאונית, לפעמים יש אנשים עד נטיות קיצוניות ואז יש שלושה
סוגים של אנשים: האחד - בצורה מאד לא מחושבת וצפויה בדרך כלל
זמן קצר לאחר הופעת הדיכאון, הורג את עצמו. השני - מסתגר בחדר,
בוהה בקיר, ממציא דרכי הריגה שאפילו הסינים לא חשבו עליהם.
והשלישי - לאחר דיכאון ממושך שנמשך מ-1 שנה עד 6 שנים הורג את
עצמו בצורה מחושבת מסודרת ונקייה.

הבן/ת זוג שעוזב, ממשיך את חייו או כרגיל לפני הפגישה עם
הבנאדם שהיה עמו, או קורן מאושר לנוכח ההחלטה הגאונית שהוא
עשה, אבל גם לצד הזה יש סוגים שונים.
ממשיך את חייו כרגיל מתחלק לשלושה סוגים גם כן: הראשון - האדם
ממשיך לחיות באשליה של אושר ומנסה להחזיק את עצמו גבוה בשמים
עד שיום אחד הבועה מתפוצצת, והוא עובר לצד המדוכא שבדרך כלל
מתאפיין בסוגים השני והשלישי הנ"ל.
השני - חי בצורה נפלאה את החיים פוגש אהבה חדשה ומקים משפחה,
ילדים, ומת בצורה מכובדת.
השלישי - השלישי תלוי בדרך בו עזבת את הבן זוג הקודם, אם היית
מגעיל לבן זוג וסיימתם את היחסים ובסך הכל יצאת מניאק, אז הבן
זוג החדש יחזיר באותה המטבע ז"א מניאק באותה מידה אליך.
או אם היית אוהב נחמד עדין ונפגעת אז הבן זוג יהיה תמיד אוהב
נחמד עדין ואתה תפגע בו או בה כמו מניאק וחוזר חלילה.

אז החיים מתחלקים לשניים האוהב והנפגע ולמניאק הפוגע.

אתם בטח חושבים לעצמכם, מה?
איפה האושר, אפשר להיות מאושר גם בלי בן או בת זוג, מה זה
השטויות האלה.
מהו אושר?

אתה קולט שבעצם לא כל דבר שכותבים במחברת או ביומן האישי צריך
להיות דווקא נורא נוגה, מרגש, מסעיר או נותן חומר למחשבה,
האושר הוא עכשיו.
אושר הוא לא רגש שמורגש כלפי חוץ כמו להביע צחוק, אתה לא קורן
מאושר, שאתה מאושר יש לך דמעות בעיניים הקיבה מתהפכת והרגשות
מבולבלים, די דומה לפחד נורא אבל בצורה החיובית.
האושר הוא פחד והפחד הוא סבל.
אושר הוא לראות מקומות שאף פעם לא היית בהם, האושר הוא לשבת
בחוסר מעש, האושר הוא להיות אהוב ע"י מישהו אהוב על ידך, אושר
הוא מגדל קלפים,

האושר זה אתה,
הסבל זה הם.