אישה זולה מעטרת פניה במחשוף עמוק
מציתה עוד עלי רעל ושואפת בנחישות
ובחושך הלילה הכל צללים יפים
אדי אלכוהול ויצרים אופפים אותם
אחד נכנס שני יוצא
ראשים מתחלפים, קמים, עוזבים
תמיד הם עושים אותו הדבר
לא רואים
לא שומעים
לא מדברים
רק באפלה הרועשת יושבים
משם נשמע צחוק
ומשם שתיקה מביכה
מסתובבים סביב עצמם
וקוראים לזה בריחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.