מילים ולחן: אלעד שודלר
גיטרה ושירה: אלעד שודלר

166 עובר אצלי במחסום,
מעניין את מי הוא לוקח הביתה היום.
בעיניי הוא נראה כמו משיח על גלגלים,
רכבת אל החופש, ישועה לחיילים.

וכשאחמד הקטן מבקש ממני קצת אוכל,
וחליל הערמומי מבקש מערוף,
אני מתחנן להצמיח איזה כנפיים,
ולעוף, על 166.

166 עובר אצלי במחסום,
משפשף את העיניים, מציאות או חלום.
המשמרת לא עוברת, השעון לא זז,
יש כאלה שקוראים לזה זמן מבוזבז.

כשהשמש שוקעת על עשרות רכבים,
הפתיתים של דנינו מגיעים אליי קרים,
אני מביע משאלה גבוה לשמיים,
אל הכוכבים, להיות על 166.

וכשיירד המסך על עוד משמרת,
אפרד לשלום מחליל ואחמד,
אשים את הראש על הכר ואחלום בשקט,
אראה את עצמי על 166.