לא חיכיתי להסבר,
לא להרהור או מחשבה,
הפור נפל, ואתו,
הגיעה התשובה,
לא עוד סחיבות מהעבר,
לא עוד שיגעון,
קו ברור, קו מפריד,
בין היום ומחר, לתמול שלשום.
ואני רץ מעל הקו,
רגל פה, רגל שם,
פעם נזכר,
פעם מרגיש מטומטם,
פעם מתקרב,
פעם מתרחק,
פעם רוצה לצעוק,
ופעם משתתק,
פעם לידו,
פעם עליו,
אך עדיין לא עם שתי רגליים,
בצד אחד של הקו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.