כמו נשר בין שחפים
עף לו נשר צעיר אל תוך חבורה של שחפים,
הוא נטמע ונעלם בתוכם, עד שהיה לאחד המעופפים,
אכל את האוכל שלהם, ונופף בכנפיו כמו שהם נפנפו...
וכשהיה נשאל לשמו ומוצאו היה בלי לחשוב פעמיים עונה:
             אני שחף!   אני שחף!

וכך גדלו יחד כל השנים,
לפעמים הוא היה מרגיש שונה ולא מתאים,
הם היו צווחים שהוא לא בקצב, שהוא עף מהר מדי בשבילם,
הם היו אומרים שבשביל שחף כה קטן, הוא אמור להנמיך מעופו
מתחתם,
ועדיין כשהיה נשאל לזהותו, בלי לחשוב פעמיים ענה:
           אני שחף!    אני שחף!

וכף עברו עוד ימים, והוא צמח במימדיו,
השחפים ניסו לרחף גבוה מעליו,
אך הוא גדל, ונוצותיו ללא שום מאמץ דחפו אותו אל המרום,
הם קראו לו שחצן, סגרו על רעיונותיו, לא היה לו מחר ולא את
היום.
ועדיין למרות שבכה והורחק, כששאלו מי אתה, ענה:
              אני שחף!    אני שחף!

עד שיום בהיר אחד, הוא ניסה לעוף ימינה,
כשכל הלהקה אמרה שמאלה...
הוא אמר: "תנו לי לנסות, אל תהיו מקובעים,
יש אולי טוב באופקים אחרים..."
אך הם דיכאו את רצונו, מעופו ונוצותיו,
עד שהחליט להתנתק, וריחק לו מאליו...

ועכשיו משהבין שהוא שונה,
כשהיו שואלים לזהותו, היה עונה:
                          אני.. נשר!