את לוקחת את בעיותיך,
קושרת אותן בסרט דק,
קשר חזק, הדוק,
שלא יפרדו,
שישארו כאחד.
הולכת לים,
זורקת אותן קשורות בסרט,
הים לוקח אותן,
נראה שניבלעו בתוכו.
את מביטה הרחק,
לא רואה אותן יותר,
מאושרת,
מחייכת,
צוחקת.

יורדת אל החוף,
מתמזגת עם הגלים,
ניכנסת עמוק יותר ויותר,
בעיקבות הבעיות,
לא מסוגלת להיפרד מהן,
רוצה לאמר להן שלום.
ניפרדת מהיבשה,
כולך רטובה,
שוקעת במיים,
פוגשת בסרט עם הבעיות,
פורמת אותו אט אט,
הן צפות,
אבל את נשארת
דבוקה לאדמה הרטובה.
גלים מסביבך,
תנועה,
דגים חיים,
ואת,
מתה!