[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידן רבי
/
טמגוצי

לבחורה הכי שנונה בעיר היה הכל. בעל שעשה לה נעים, ילדים שעשו
רעש, כלב שהפליץ ובית מהודר בפרברים. אבל זה לא הספיק לה, היא
רצתה משהו נוסף ולא ממש ידעה מה. היא ניסתה לגוון את חיי המין
שלה, שוטים ואזיקים, שלישיות, למשך כמה דקות אפילו היה לה
מאהב, אבל לא יצא מזה כלום, קצת נעים בגוף, הרבה כואב בלב.
הבחורה הכי שנונה בעיר, האמת היא שזאת לא הייתה ממש עיר, פגשה
אותי במקרה, היא אפילו לא ידעה שאני הבחור הכי נוירוטי בעיר.
היא ישבה ושתתה תה עם נענע בבית הקפה הקבוע שלה ובו זמנית
ניהלה את העולם מהמחשב הנייד. אני הגעתי לשם לפגישת עבודה,
שהתאחרה ובסוף בוטלה, אבל כבר ישבתי מולה, שותה קפוצ'ינו
ומסתכל על גומות הלחיים שלה שחייכו אליי והקמטים הקטנים שריצדו
לה על המסך כמו נקודות שלג לבנות בטלוויזיה.
הבחורה הכי שנונה בעיר, בעצם יישוב קהילתי של קצינים מסוקסים
ונשותיהם הסקסיות, עשתה לי עיניים משגעות. תוך שבע, מקסימום
שמונה שניות, הייתי מוכן לעשות בשבילה הכל, וזה עוד לפני
ששמעתי אותה מדברת, בחן וברהיטות, רצינית ושובבה, ובעיקר
שנונה.
הבחורה הכי שנונה בעיר, סתם חור באמצע שום מקום, לא ידעה ממש
לעשות איתי. היא כבר סימנה "וי" על העניין הזה של מאהב, מין וי
איקס עקום כזה, כמו של מורות עייפות לאנגלית, כי זה אמנם היה,
אבל לא כמו שהיא רצתה שזה יהיה. אז היא הציעה לי שנלך אליה,
ונחשוב כבר שם.
לבחורה הכי שנונה בעיר, מקום שבקושי מופיע על המפות, עלה רעיון
מצוין, היא הפכה אותי לטמגוצ'י. חיית מחמד וירטואלית כזאת,
ששולחת אי מיילים ומתכתבת איתה שעות. ואני אהבתי את זה, בגלל
האינטימיות שהתפתחה בינינו ובעיקר בגלל שהייתי בטוח שזה שלב
מעבר, עוד שנייה היא תשלוף אותי מהאי מייל ונתרפק אחד על השני,
כמו שחלמנו.
הבחורה הכי שנונה בעיר, חרא מקום, בחיים לא הייתי גר שם, לא
הבינה למה רציתי לעזוב אותה. בכינו אחד לשני באס.אמ.אסים
ובטלפונים, היא הציעה לי להישאר, ליהנות מהנוף, מהדרך, אבל לא
הייתי מסוגל. הטמגוצ'י שהוא אני התחיל לצרוח שרע לו, והוא רוצה
חיבוק, לא רק לקשט את חייה הבורגנים. היא שמעה אבל לא הפנימה,
היא הקימה תיקייה מיוחדת במחשב שלה עם התמונות והשטויות שכתבתי
לה ורצתה שאני אסתפק בזה.
הבחורה הכי שנונה בעיר, אי אפשר לחיות שם, אחד בתוך התחת של
השני, יותר גרוע מקיבוץ, הלכה לסרט עם בעלה והשאירה אותי לבד.
לחכות. בחושך. כמו פולניה זקנה, ואני רציתי לרוץ אחריה ברחבי
הכפר ולהגיד לה שתישאר איתי, ויהיה לנו טוב, אני אפנק אותה
ואסגוד לה ואעשה לה מסאז' לאגו, וגם לגוף. בסופו של דבר לחצתי
על "OFF".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מיום ליום העולם
הזה נהיה יותר
כחול משחור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/04 13:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידן רבי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה