מלים שלא אמרנו עוד
אולי פורחות בעציצים על המרפסת
ואולי בסדין בין הקמטים
משחקות אתנו בתופסת.
המלים שלא אמרנו עוד
אולי בכוס קפה מנחשות לנו עתיד
ואולי סתם מתקלפות בשקט
מקירות הבית
יחד עם הסיד.
המלים שלא אמרנו עוד
מתקתקות ודאי את שארית ימינו
או ממתינות אולי, בסבלנות
לנערה שתשמע אותן
בלחישות ביננו.
המלים שלא אמרנו עוד
אולי נשרו בדרך עם התלתלים
או הלבינו בין פרק לפרק
על המדף
באחד מן הספרים.
ראית: בנשמתך צומחות לי מחשבות
ראית: זו את השומרת לי ממך את הסודות
ראית הכל אשר עיני רואות
ילדה שלי, אין כבר מלים שלא אמרנו עוד. |
