ישבנו במועדון, סתם ישבנו צחקנו, כמו כל זוג ידידים, ניסינו
להעביר את היום בלי למות משעמום... השעה כבר הייתה מאוחרת,
והייתי עייפה, אבל לא יכולתי לזוז לכיוון הבית שלי, פשוט לא
יכולתי להזיז את העיניים שלי ממנו, הוא הקסים אותי... רק עכשיו
שמתי לב לעובדה שהוא גידל שרירים ותפס גובה, שהוא כבר לא אותו
ילדון שגדל איתי, שעכשיו עומד מולי בחור ואני חייבת לציין בחור
נאה במיוחד.

ישבנו יחד על הספה, ראינו סרט בטלוויזיה, את הסרט האהוב עלי,
אבל מה שעניין אותי לא היה הסרט, את הסרט הכרתי בעל פה, מה
שעניין אותי הייתה העובדה שהיד שלו מחבקת אותי, העובדה שאני
נשענת עליו, והעובדה שאני שומעת את דפיקות הלב שלו, פתאום
הבנתי כמה נעים לי איתו, זה לא היה דבר מוזר שככה אנחנו
יושבים, בכל זאת היינו ידידים טובים כבר המון זמן, זה היה
כאילו הכרנו מעולם. אך רק עכשיו שמתי לב כמה הבושם שלו משכר
אותי, כמה שהיד שלו נעימה לי, כמה שכיף לי איתו. כל מה שרציתי
היה שהזמן ייעצר ונשב ככה לנצח...

אבל לזמן יש תכונה מוזרה: כשרוצים שהוא ייעצר הוא זז
במהירות... הסרט נגמר, אבל אנחנו לא זזנו, התחלתי להרגיש את
הלב שלו דופק יותר מהר והתחלתי לחשוב שאולי לא רק אני שמתי לב
לזה שהתבגרנו... הפלאפון שלו צלצל, זאת הייתה האקסית שלו, הוא
יצא החוצה כדי לדבר איתה בפרטיות, ואני כבר ויתרתי על הרעיון
שיהיה בנינו משהו, אני יותר טוב מכולם ידעתי כמה שהוא אוהב
אותה וכמה הוא רוצה לחזור אליה למרות שהיא זאת שזרקה אותו
לטובת החייל שלה.

אחרי רבע שעה כבר התחלתי לחשוב שהוא הלך אליה, זה מה שהוא עושה
תמיד, היא מתקשרת אליו, מבקשת שהוא יבוא ובשבילו כל דבר אחר
נמחק, שום דבר לא חשוב, הוא הולך אליה ולא משנה מי מחכה לו
ואיפה. התחלתי להתארגן להתחפף הביתה, סידרתי קצת את מה
שבילגנו: החזרתי את הקלפים למקום, את הכורסאות, כיביתי את
הטלוויזיה והייתי מוכנה לזוז, אבל לא יודעת מה קרה לי, החלטתי
להישאר עוד קצת, לשבת ולשמוע מוזיקה, להיות לבד במועדון.
הפעלתי את המערכת על הכי חזק, נשכבתי על הספה והקשבתי למוזיקה.
פתאום הרגשתי נגיעה ביד ומישהו לחש את שמי.

פתחתי את העיניים שלי וראיתי את העיניים הירוקות המהממות שלו
מביטות בי, לא הבנתי מתי הוא נכנס ואיך אני לא שמתי לב, אז
שאלתי אותו, הוא אמר שנרדמתי בזמן שהוא היה בחוץ בפלאפון.
שמחתי לדעת שהוא לא הלך אליה, שאלתי אותו מה היא רצתה, זה לא
היה דבר מוזר בנינו, היינו מדברים על הכול. הוא אמר שהיא
התקשרה כדי להגיד לו שהיא זרקה סופית את החייל. ידעתי שהוא
מסתיר ממני משהו, הכרתי אותו טוב יותר מכל אדם אחר, שאלתי אותו
מה עוד היא אמרה, הוא ניסה לשקר לי ולהגיד שכלום אבל בסוף
החליט לספר לי את האמת, הוא הוריד את העיניים ואמר לי שהיא
רוצה לחזור אליו, שהיא רוצה שהוא יבוא אליה עכשיו כדי שהם
ידברו על זה.

התפלאתי, לא הבנתי מה הוא עוד עושה פה. אני יודעת שהוא חיכה
לזה המון, וממש לא מתאים לו להודיע לפני שהוא נעלם אליה, הוא
בדרך כלל פשוט נעלם ולמחרת מספר לי למה, בלי התנצלות בלי
מלמולי סליחה, כי ככה זה בנינו. שאלתי אותו אז מה הוא עוד עושה
פה, הוא ענה לי שהוא לא מתכוון ללכת אליה, שהוא אמר לה שמה
שהיה בניהם נגמר סופית. כנראה המבט שלי אמר את מה שחשבתי בלב
(למה?!), כי הוא ישר התחיל להסביר לי: הוא אמר שהוא חשב על זה
ומה שהיה בניהם נגמר, שהוא התנהג בטיפשות וחי באשליה שהם יחזרו
להיות ביחד והכול יהיה כמו בהתחלה, כי הוא הבין שהיא פשוט לא
זאת שהוא אוהב.

שמחתי לדעת שהאקסית תישאר אקסית, ידעתי שיהיה לי קשה לראות
אותם ביחד, ידעתי שהיא לא אוהבת את זה שאנחנו ידידים טובים,
ידעתי שאם הם יחזרו להיות ביחד הוא תמיד יסתובב סביבה ויפסיק
לחיות אם היא לא שם. ואז הבנתי - הוא לא אוהב אותה, הוא אוהב
אחרת. הסתכלתי עליו וקלטתי את המבט שלו, את המבט של יש לי משהו
לספר לך אבל אני לא יודע איך... אבל במבט הזה היה משהו אחר,
משהו שלא הכרתי אצלו, לפחות לא כשהוא מסתכל עליי. הוא התקרב
אליי במבט מהוסס, מבט של ילד שפוחד לטעות, מבט שגרם ללב שלי
להימס, מבט שגרם לי לאהוב אותו יותר, הוא שלח את היד שלו ליד
שלי ואמר בקול מהוסס: "אני לא רוצה לחזור אליה בגלל שאני אוהב
מישהי אחרת, בגלל שאני אוהב אותך..."

יותר מזה לא הייתי צריכה לשמוע, התקרבתי אליו, הרגשתי את הלב
שלו דופק בחוזקה, הרחתי את הבושם שלו, ונשקתי לו על השפתיים.
בהתחלה הנשיקה הייתה מהוססת מפוחדת, כאילו אנחנו לא בטוחים
שאנחנו עושים את הדבר הנכון, אבל אז הוא קיבל אומץ והנשיקה
הפכה להיות מלאת תשוקה, עדינה אבל לוהטת, התרחקנו אחד מהשני,
המבט היה מהוסס אבל אוהב, המצב בנינו היה מביך בגלל שהכרנו מאז
ומעולם, היינו ביחד מתמיד, אבל תמיד הרגשנו רק ידידים, היינו
מאז ומעולם הידידים הכי טובים שיש, אבל עכשיו היה בנינו
עוד...

מאז עברו חודשיים, הוא חזר לאקסית שלו, ראיתי אותו לאחרונה רק
לפני שבוע, בטעות, בתור לקופה. ואני, אני נמצאת עם החייל שלה,
של האקסית, גיליתי שלא היא זאת שזרקה אותו אלא הוא אותה,
וגיליתי שהוא נורא נחמד ואוהב. עכשיו הוא בא לאסוף אותי, אנחנו
נוסעים לחגוג את החודש שלנו.