New Stage - Go To Main Page

רופרט סגל
/
שפתיים בוערות

כאילו אין לי על מה לחשוב חוץ מזה
כוס אמק אני בדיכאון...
ואני חושב לעצמי מה כל-כך רע לי
אתם מכירים את זה שאנשים פשוט לא
מעריכים את מה שיש להם, אז מסתבר
שאני אחד מהאנשים האלו.
עוברת בי הרגשה כאילו עכשיו רצחו את כולם
פגעו בי הכי הרבה מעבר למה שאפשר לתאר
תיקחו את הדבר הכי יקר לכם בעולם ותראו
פשוט איך מישהו רומס אותו, מתעלל בו, פשוט
הורג אותו...
החברה הראשונה שלכם שכל-כך אהבתם, שלא ידעתם
שאהבה ראשונה אין לה סוף, זורקת
אתכם כי היא רוצה להזדיין עם אחרים...
שכבר לא זיינתם כל-כך הרבה זמן שכבר אתם
בטוחים שאתם שוב בתולים...
שאתם מסתכלים אחורה ואומרים למה לא עשיתי
ככה ולמה לא כוס אמק...
במחשבה שניה יכול להיות שאני בדיכאון
כי יצא לי הרפס?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/6/04 22:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רופרט סגל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה