החושך המוחלט הוא בלתי נשלט.
אך יש מן רגע כזה בתוכי עמוק עמוק במחשבתי אש מתפרצת מבפנים
החוצה, אש שלא נחה אש שורפת אש מכה.
ואז הלבד נגמר אני יודע פתאום שיגיע המחר שיש תקווה קטנה
באיזושהי פינה צריך רק לחפש אותה.
אש חזקה, אש שאני לא יכול לגבור עליה, הרגשה כל-כך נעימה וגם
בו בזמן גם מאוד מכאיבה.
עיניי מכוסות בענני עשן מהאש הזאת, האש הזו שבתוכי, עד שצורבות
לי העניים אני לא רואה דבר.
גופי מתחמם מבפנים אני מרגיש כיצד איברי באש נשרפים מתכלים,
האם האנשים מבחוץ מבחינים? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.