"זה בסדר, רק תוציא את זה על הדף."
אמר לי הרופא טיפה אחרי שחתכתי אותו והקאתי... ככה זה תמיד...
אני חושב שהוא כבר מבין אותי... אולי הוא התרגל.

כבר כמה ימים שאני מבקר אצלו, הם טוענים שאני חושב יותר מדי...
אז אני בא, כי כל פעם אני מגיע למסקנה שמכעיסה אותי ואז אני
מתעצבן, חותך ומקיא, ונרדם... זה מעייף כל הסיפור הזה...

יאדיוט שלומד חמש שנים, ומקבל חמש שקל לדקה... קורא לעצמו
דוקטור ומציע לך להוציא דברים על דף.
אני לא יכול להוציא דברים על דף... אני יכול להוציא דברים על
אנשים, על חפצים, להוציא דברים באסלה, אבל לא על דף, מה אני
אמור להוציא על דף?
תארו לכם את הסיטואציה אחר כמעט שבוע שבו אני מבקר אצלו כל
יום, והוא אומר לי להוציא דברים על דף, ואני חייב להקשיב לו כי
הוא הפרופסור הכל יכול, ואני הוא זה עם הפסיכוזה והרי על זה
משלמים לו... דבר שהתגלה לבסוף כמאוד מאוד קשה לאור הסיבה שאני
אצלו, הבעיה ממנה אני סובל והתוצאות המביישות מאוד שלה.

קמתי מהפינה בה שכבתי מקופל, הקאתי פעם אחרונה, הדלקתי סיגריה
ועשיתי סיבוב בחדר... בחיים לא שמתי לב כמה יפה החדר של הרופא
הזה... ארונות מעץ מלא, ותמונות מאוד מרגיעות... היה לו מזגן
שעשה זמזום מונוטוני אבל בסופו של דבר גם מאוד מרגיע, וחלון
שפונה לגן שעשועים, שאין בו ילדים רעים שמעשנים נרגילה ושותים
וודקה ועושים הרבה רעש, אלא ילדים קטנים שמשחקים ובונים
ארמונות בחול ומנדנדים אחד השני גם הם היו מרגיעים בצורה
מלחיצה, ודווקא אני בתוך כל הרוגע הזה הייתי חייב להפריע את
שלוות התרחשות העניינים השוטפים ולהיכנס פנימה אל תוך שלוות
הפסטורליה של החדר הנקי המואר היטב והמריח משמפו רצפות ולהקיא
לו דם על הרצפה אחרי שאני מוריד לו את הכוס קפה הפוך קינמון
חלב מוקצף דל שומן טיפה מעל העין וטיפה מתחת לגבה...
פעם אחרונה שהייתי אצלו הוא כבר לא השאיר שום חפץ חד על השולחן
אז זרקתי עליו איזה תמונה טיפשית עם ציור של משולש שיוצאת ממנו
קשת בענן על רקע שחור... מאז הוא קורא לי דארקסייד בוי, אני עד
היום לא מבין למה...

סיימתי לבחון את החדר הנחמד של הדוקטור ואמרתי לו:
"שמע, אני מצטער..."
"זה בסדר יש לי ביטוח רפואי על החתך, חתיכת פריק, כאילו שאתה
שם זין על זה שכמעט עיוורת אותי עכשיו". (הוא בטח אמר לעצמו
בלב.)
שתקתי.

"אתה חייב להוציא את זה בצורה אחרת... אתה צריך לנווט את
האגרסיות שלך ולקחת אותן לכיוון חיובי... תמצא תחביב מרגיע,
אולי תתחיל איזה אוסף, תאסוף משהו תלה את זה על הקיר ותראה
לכולם... לא יודע מה, תעשה סרטים, תמצא לך חברה או משהו, תנסה
לכתוב סיפורים קצרים, מונולוגים..."

תשמע... אתה חייב להוציא את זה בדרך אחרת.