מממ...
טעם החיים, וטעמם מר לפעמים, לא, לא, לא, טעמם משונה, משונה עד
מאוד, עד ירושלים. אין יעד וגם לא מטרה.
מסע ארוך ביום, ובלילה קצר, כמה מוזר?
אני יצאתי אתמול מביתי לעבוד, ומכרתי פיצות לעוברים ושבים,
"הלקוחות", לפתע הופיעה ילדה "סוסה" (שמנה) ובקשה משולש, לא
רציתי למכור לה את המשולש כי ידעתי שאני עושה לה עוול, אבל בכל
זאת עשיתי את עבודתי והרווחתי את לחמי. המסע היומי היה ארוך
ובלילה קצר, משום שבלילה לרוב ישנים ומעבירים את הזמן
בפינטוזים לא נשלטים, ככה בא לי לקרוא לחלומות.
אני מחפש תמיד משמעות וזה בא לי משום מה בכתיבה, אני מחפש מהות
וכוונה וגם זה בא לי בכתיבה.
משתמע מכך, ואולי גם נכון, שבזמן שאני לא כותב אני פשוט חי בלי
לשים לב, מצד אחד טוב ומהצד ההפוך זה מהיר, כשאני חי בלי לשים
לב, החיים ממהרים ונגמרים למרות שאני עדיין נהנה מהם, אך לא
זוכר מהומה, חי את הרגע כשבאותו רגע אני עושה את הדבר הנכון,
אך אם אתכנן איך אחיה את החיים הרי שבזמן התכנון אני חי והחיים
ייגמרו לי בתכנונים. מעניין לא?
הסוסה אכלה את הפיצה והלכה לה עם חברתה למקום אחר.
                             

כעסתי על ידידה בלי סיבה, לי אנשים אומרים שלכל דבר יש סיבה
ומשמעות, בא לי לנפץ לאנשים כאלה את הדעה ולהפוך אותה לדעה
שולית ולהכניס להם לראש את הדעה שלי כי אני תמיד צודק, וברגע
שאני אומר משהו לא נכון, זה מפני שהתבלבלתי או שלרגע הייתי
עייף ולא שמתי לב לדבר הנכון, אבל אני תמיד צודק.
והפעם שכעסתי עלייה ממש לא הייתה סיבה, זה היה תירוץ, תירוץ
למשהו, לא יודע למה. אין לכל דבר סיבה, יש דברים שקורים בלי
סיבה, קשה להבין ולא נוח להשלים עם זה, והכי כיף לזרוק דברים
באוויר שנשמעים לנו כמו סיבות, אבל יש מצבים שבהם פשוט קורים
הדברים מעצמם למען שום מטרה ולמען שום דבר, מוזר, אך אני צודק
ואני אומר שזה נכון.
                               

עייפות היא גורם חזק, גורם לי לחשוב אחרת ולהציע 2 משולשי פיצה
ב-14.90
מי אני כשאני עייף?
מה אני כשאני ישן, ושינה זו השלכה של עייפות,
צדק מנצח, והשינה מבוזבזת.
עייפות היא בזבוז,
שמחייה את אור היום.
עכשיו אני עייף!
                       

מציק לי משהו לא ברור, ואני שונא שלא ברור לי מה מציק לי.
                     

מישהי נחוצה פה ליידי, אז התחלתי משהו לא ברור בכלל וזה הוביל
למקום עוד יותר לא ברור, אני הגעתי אליה הביתה פתחתי את הדלת,
אמרתי יפה שלום לכל הנוכחים בדירה, אלו היו כמה מחברותיה,
עליתי למעלה חיכיתי, נרדמתי לרגע וכשהתעוררתי הייתי ערום. נראה
לי שאמש היה מעניין. לא רוצה אותה, בטוח שלא. מה אני כן רוצה?
רוצה את האחת, על פוני, זה הרבה יותר סקסי מסוס לבן, ושלא תהיה
אבירה, כי אז שנים עד שאני אפשוט מעלייה את השריון, רוצה אותה
בשמלה לבנה וכפכפים,  ממש כמו "אומה תורמן" בתחילת הסרט KILL
BILL 2.
אוייש היא מדהימה. מצידי שגם יקראו לה "אומה" בעברית זה גם
תופס משמעות... "אומה".
אז מתי היא מגיעה? אני מריח אותה קרובה, לקוות או לעשות?
                                 

רבקה זה שם לא ברור.
                                 

יורד לרחוב בתקווה לטוב, וטוב יהיה אך מה עם התקווה? היא נשארה
בבית, אין לה מה לעשות ברחוב, הכי טוב בית, ככה הסיכויים למות
קטנים. חבל שדנה לא נשארה בבית, ככה לא הייתי מזיין את השכל.