זה היה מעשה בשני חברים.
כמו בכול ערב לאחר שסיימו את עבודתם היו יושבים פטריק וג'יימס
בפארק הציבורי ברוחב פדינגטון, אך לא לפני שהיו נכנסים לחנות
המשקאות שהייתה ממוקמת בפינה וקונים בקבוק וויסקי זול - אחד
לשניים.
הם היו תמיד יושבים שמה, מדברים על היום שהיה ועל מה שיהיה.
אך בערב הזה היה משהו שונה באוויר, אביו של פטריק נפטר, הוא
ישב ולגם את הוויסקי, לגימה אחר לגימה ואז העביר את הבקבוק
לג'יימס.
"אתה חושב שיש חיים אחרי המוות ג'יימס?" שאל לפתע פטריק
"לא יודע, לא חשבתי על זה אף פעם, לדעתי אם אני חושב על זה
עכשיו אז אין, זה בולשיט", ענה לו ג'יימס בקרירות.
פטריק לא השיב, הוא לקח מידיו של ג'יימס את הבקבוק ובשתי
לגימות גמר את מה שנשאר.
"אז אתה חושב שאין חיים אחרי המוות", צעק פטריק.
"אז אתה אומר שאבא שלי לא קיים יותר", הוא צעק שוב.
"יש חיים אחרי המוות, יש... חיים אחרי המוות", הוא הוריד את
קולו.
"פטריק תתקרר, אתה שיכור, תירגע", הרגיע אותו ג'יימס.
פטריק נאנח, קם מהספסל, לקח נשימה ארוכה.
"אתה חושב שהנשמות של האנשים הולכות סתם ככה, שאנשים נגמרים
סתם, האא ג'יימס", החל לפתע פטריק לצעוק.
ג'יימס שהיה גם הוא קצת תחת השפעה של המשקה המר קם גם הוא
מספסל.
"אתה יודע לאיפה הולכות הנשמות, הן הולכות קיבינימט, זה לאן
שהן הולכות", צעק עליו ג'יימס בחזרה.
"אז כרגע שלחת את אבא שלי המנוח לקיבינמט", פטריק החל להתעצבן,
ורידי צווארו החלו לבלוט
"אתה יודע מה ג'יימס, אני ממנה אותך להיות שליח", אמר פטריק
מקול ערמומי.
"מה אתה מדבר שטויות", צחקק ג'יימס.
"אני אשלח אותך לברר האם יש חיים אחרי המוות, אחר כך תספר לי",
צחק פטריק, הוא הוציא את האקדח שלו מהנרתיק, האקדח שאיתו היה
מאבטח באחד ממרכזי הקניות בעיר, הוא סחט את ההדק ושלח כדור ישר
לראשו של ג'יימס. ג'יימס צנח על האספלט, דם החל לזרום מהחור
הגדול שנוצר בראשו של ג'יימס, הוא לא נשם.
פטריק הכניס את האקדח לנרתיקו ועזב את המקום.