תשע,שבע,שלוש,אחד,חמש,ארבע... נו, נשארה רק עוד ספרה אחת קטנה
,ואתה שומע אותה שוב. שתיים, נו תלחץ כבר על השתיים , י'אפס
פחדן , הרי כמעט חצי שנה לא שמעת את הקול שלה, לא שמעת אותה
מלטפת אותך עם הקול שלה, מרימה אותך לשמיים עם המחמאות שלה,
"אתה מושלם, אתה מדהים, אתה סקסי, אתה הכל בשבילי... אתה
האלוהים שלי. אתה נזכר איך היא הייתה לוחשת לך בין הסדינים,
איך המילים שלה שהיו ארוגות בקפדנות היו מרימות אותך באוויר,
כאילו היו מין סם משובח, שגורם לך להרגיש היי, היית מרגיש מורם
מעל כולם בגלל הסם החדש שהתמכרת אליו. רגע, רגע, מאיפה התגנב
לו פתאום זיכרון אחד שחור בין כל הוורוד הזה, זיכרון שהתאמצת
להדחיק עד עכשיו, אתה נזכר בכל השקרים והבגידות, איך היא הייתה
יושבת מולך ומספרת לך סיפורים כשאתה יודע שהיא משקרת, כלפי חוץ
אתה שומר על חיוך אמפטי, אבל עמוק בפנים כל שקר הוא כמו סיכה
שננעצת בלב כמו כר לסיכות, ומרוב כל סיכות השקרים אתה מדמם
מבפנים, מקיא דם אחרי כל נשיקה ואחרי כל חיבוק... אבל מצד שני
העבודה החדשה שלך היא מטר מהדירה שלה אז.. כוס אמק, יאללה
שתיים.