אישון ליל, לא מסוגל להתנגד לעט.
ראיתי אותך, למרות שאת הרחק מכאן
ראיתי את דמותך, עוד תמימה
עוד לפני כל הסיפורים
וכאבתי וזכרתי כל אכזבה
והצטערתי והתחרטתי איתך על כל פעם
ופיסת זיכרון שגוללת בחיוך מריר
וכעסתי על כל בנזונה שפגע בך
ובכיתי על כל הריקנות.
אני יודע שלא תאהבי את שכתבתי
אך גם יודע אני כי לעולם לא אצליח
לומר לך, מה עז חפצי
בשמחתך.
ברעיון שגומת החן שלך, היחידה
הבודדת, תתחמם מאור חיוכך
שגם אם כמו עכשיו
כשאת כה רחוקה
וגם אם מחר תיוותר רק שתיקה
והזמן ידו ארוכה
ינוח ליבי וישקוט אם אדע
כי שנתך
מתוקה. |
