היא שכבה שם מוטלת
בובת ראווה מנופצת
מבטה מזוגג
נשמתה מרוסקת
אנחות יסורים מבין שפתיה פרצו
צל מאיים מעליה שרר
ורק כוכבים עיניה חזו
ורק כאב חייה ידעו
וכך היא שוכבת ריקה מחיים
ידי מושטת אליה
אך ביננו רחמים עצמיים
וכך היא שוכבת
מורעלת מתנוונת
והצל מעליה והכוכבים בעיניה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.