|
כבר כמעט לא חושבת עליך
נזכרת, שוכחת
תמיד זה עובר
לא שומעת יותר בדיחותיך
צוחקת בפנים אבל כלום לא יוצא
רואה טלוויזיה
אח ואחות
ילדים
הם עוד לא יודעים
שככה היינו, עכשיו
ישנה רק אני
לא יודעת כבר מה תכונותיך
חופרת, נוברת
כלום לא נשאר
לא רואה יותר את פניך
רואה כאן איתי רק את מה שנשאר
רואה טלוויזיה
אח ואחות
ילדים
הם עוד לא יודעים
שככה היינו, עכשיו
ישנה רק אני
פותחת אלבום של תמונות
רואה שם אותנו
פנים מצחיקות
נזכרת לאט במראות
ואיך בשבילי נתת מכות
רואה טלוויזיה
אח ואחות
ילדים
הם עוד לא יודעים
שככה היינו, עכשיו
ישנה רק אני
ישנה רק אני
רואה אותך מרחוק
אומר לי שלום בלי לצחוק
בלי לצחוק
בלי לצחוק
אתה לא תצחק
אתה לא תצחק
אתה לא תשמע
לא תראה
לא תשתוק
לא תישן
לא תמות לעולם |
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.