מקסים ברדין / הנשכחים |
שלא השאירו אחריהם אחד
וגרם של דמעה לא נזל
נמוגות אל החלל
ברוח, בגשם הולכים, אט אט...
המנודים האבודים בדרכם, אחד אחד...
ואין שום סיבה לצרוח, להתאבל, לבכות
כי לא מכירים המנוח
בדד הוא יעזוב
הם היו אלפים, אנשים מסכנים
לא היו כל חיים, ההולכים המתים
ושום זיכרון לא נשאר
חיים - לסתם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|