איש נכנס לחנות מכירת כלי נגינה

מוכר: שלום
איש: שלום, אני מחפש פומפייה
מ: אדוני, פה זה חנות לכלי נגינה, לא פומפיות
א: דבר ראשון, אני לא אלוהים. אין לך למה לקרוא לי אדוניי. דבר
שני, אני מנגן על פומפיה.
מ: אני לא קראתי לך אדו... מה?!
א: אני מנגן על פומפייה.
מ: איך?!
א: עם כפית.
מ: פומפייה זה כלי מטבח! וגם כפית!
א: אה-הה... בטח... ומדפסת מתחברת למחשב...
מ: היא כן!
א: אז איפה שמים את הבדלי סיגריות?
מ: במאפרה!
א: רגע. לא בטוסטר?
מ: לא! בטוסטר עושים טוסטים
א: אז מה עושים עם המיקרו?!
מ: מחממים דברים!
א: לא בשביל זה יש פריזר?!
מ: פריזר זה להקפאה!!!
א: באמת לא הבנתי למה עוד לא הפשירה לי הפיתה...
מ: תגיד, מה קורה איתך?
א: שום דבר מיוחד...
מ: איך קוראים לך?
א: וואלה לא זוכר...
מ: למה לא?
א: לא יודע.
מ: תגיד לי, אתה בסדר?
א: לא, אני בחנות מחפש פומפייה!

המוכר מסתכל עליו במבט ריק.