קו בהיר נמתח בין שמש לשמש
ואני חושבת על הקו שלך,
על הצבע הבהיר של המגע שלך...
אני שותקת ובורחת אל בין זרועות
הצבעים שיורדים על העולם,
נושקים לקו המים, עת השמשות מתחלפות.
השמיים מתכהים,
עיצומה של שקיעה.
אני מדמיינת את המגע הכהה שלך,
כשאתה מחזיק בי, קורע ממני כל תחושה אחרת,
מלבד התחושה אלייך...
והצללים שבורקים בשמיים
מאירים את סערת ליבי,
עינייך ניצתות מולי
ונדמה ששום דבר אחר כבר לא חשוב.
השמיים אט אט נכבים
נמלטה הבהירות,
אין צללים שבורקים.
תהליך של שקיעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.