דיקלה סיני / אביב משקר |
מה יש לך להפסיד?
תבואי, גם אבא ועידו יהיו שם...
גם אבא ועידו יהיו שם.
זו הזדמנות טובה.
מרץ 2004, אביב משקר,
אביב מתעתע... אין אביב, כל הזמן קר,
ויש לי הרפס בשפתיים מחילופי עונות
שבכלל לא התחלפו...
כמה כבדות יכולות להיות עיניים
כשהן ממצמצות?
תמיד אני אהיה הילדה שלך, אבא.
ואילו היו הדרכים בי, הייתי אומרת לך זאת.
שוב דמעות חמות
מתגלשות לי על הלחיים
כמו פנינים שקופות,
מה אני אעשה אם תעזוב אותי,
מה אני אעשה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|