"בוקר טוב גבירתי, אם תוכלי להקדיש דקה מזמנך בבקשה...
ממהרת לעבודה?! זה לא ייקח ממך יותר ממה שצריך, על חברת
'מונטון' שמעת? בודאי שלא שמעת, זו חברה חדשה בארץ משוויץ...
מה? האוטובוס שלך עבר? נו, בסדר עוד מעט יגיע אחר, בבוקר כל
חמש דקות יש אוטובוס. איפה היינו, כן 'מונטון'. כמו שאמרתי
חברה משוויץ, מייצרת מוצרי טיפוח ייחודים ומייצאת אותם לחמישים
מדינות בעולם, אני לא יודע מה זה אומר לך אבל... שטויות? למה
שטויות? יש לי פה אלבום תמונות, רק שניה, הנה את רואה את
הבחורה הזו, בת כמה היא נראית לך? 18? היא בת 42, בבקשה הנה
תמונה שלה לפני... אימא שלה? גבירתי אם זו אימא שלה אז אני
מניאק, חוץ מזה יש לי כאן דוגמית להראות לך, הנה אמרח קצת על
הפנים שלך, ומה שטוב שאין צורך אפילו לנקות את הפנים... למה את
מתנגדת לי, אני לא נושך, תשתפי פעולה ונגמור עם זה, או. קיי?
סליחה אני כל-כך רוצה שתנסי, את עוד תגידי לי תודה... בטח
שתוכלי לראות אותי זה הקו שלי וגם אם את לא מרוצה מהמוצר תוכלי
להחזיר ולקבל את הסכום ששילמת בחזרה, כמובן שהמוצר סגור
ובאריזה מקורית... מה זאת אומרת איך תוכלי להשתמש, תקני שתיים,
אחד והשני בחצי המחיר אם הראשון לא היה מוצא חן את מחזירה את
השני ומקבלת בהפרש את הסכום המגיע לך, אבל זה לא יקרה, את פשוט
תהני מהמוצר הזה, הנה כתב התחייבות, רק לחתום בשלושת
האיקסים... את לא מוכנה לחתום? אז בשביל מה עשרים דקות את
מבלבלת לי את המוח?"