היה משעמם לי,
אז רציתי לכתוב שיר
אבל הבעיה שלא היה לי
איך להתחיל
אז פשוט התחלתי בלי התחלה
כי אני כל כך עצבני ואין לי כוח להוציא מילה.

אני עצבני משמע אני מעוצבן,
אני מעוצבן כי אני עצלן,
אני עצלן כי אני מיואש,
מהלימודים מהחיים ובכלל מהעולם.

היום ה 15.1.2004
השעה 12:00 אצלי בשעון
קמתי בבוקר בלי חשק ללמוד
קמתי בבוקר בשביל לשרוף ת'שעות.

אתם בטח שואלים ממה אני עצבני
אני עצבני כי אני מיואש
אתם בטח שואלים ממה אני מיואש
אני מיואש מהכל, אני כבר מותש.

אין לי חשק לכלום,
נמאס לי להעביר עוד יום
כל היום חושב על הזמן שחולף.

למה החיים שלי כאלה דפוקים,
אולי זה פשוט משבר גיל הנעורים.
מקווה שזה רק משבר, ולא החיים האמיתיים,
כי אז החיים שלי ממש על הקרשים.

נמאס לי לחשוב על הכל,
נמאס לי להיות חכם
אם הייתי טיפש
אז אולי הייתי נהנה מהעולם
ואם הייתי בורח
אז הייתי מחשיב את עצמי כמטומטם,
אבל מצד שני אולי מאד חכם.

עכשין השעה 12:15 אצלי בשעון
והשיר יצא לי ממש גרוע,
אבל העיקר שהעברתי עוד כמה דקות
15 דקות של מחשבות מסריחות.