[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טוני חסוי
/
20 שנה

ככל שאשליה מתפוצצת - גם חלומי מתרחק

כי כמו שחוויה נהרסת - גם רוחי דועך

וככל שאני מסתכלת לשמיים ורואה - שהשמש מכוסה עננים ואינה
מאירה

וככל שהלילה מתקרב ובא - אני יותר מבינה
שאין פה תקווה - וכול מה שקרה היה ולמרות זאת שום דבר לא נשתנה
העבר נשאר מאחור ללא ניסיון לחזור

ככל שאדם נופל ונשבר- גם אני אחריו על הרצפה לא מסוגלת בכוחי
להתקומם ולהתנגד לכוח הכבידה

ולא נשאר אזור יבש באדמה-כי כול אדם הזיל בחייו לפחות יותר
מדמעה

אך החיות הן הכי עצובות כי רק הן רואות בסבל בעלן - והן נושאות
בלבן את השאלה הקשה מכולן: האם לברוח או להישאר לצידם







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים זה כמו
מערכת סטריאו,
מנגנת עליך
ואנשים כמו
דיסקים -
מסתובבים סביב
עצמם ללא מטרה
עד שנשרטים

ניצולת רדיו
-טייפ


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/6/04 23:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טוני חסוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה