[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אז ככה זה נגמר.

בלי אזהרה, בלי נבואת לב, בלי חלומות, ובלי תחושה
ברגע אחד, ברסיס של שניה נמחק עולם כולו
יקום שלם של חלומות רגשות, רצונות, זיכרונות,
אהבה ותקווה.

אז ככה זה נגמר.

בבוקר של שמש של ציפורים מצייצות, פוקחים עינים
אומרים בוקר טוב, שוטפים פנים, מצחצחים שיניים,
לובשים את מדי האבק והחול ומדגמים את הפקלים,
מנקים את הנשק ומעמיסים את הציוד
צוחקים עם החברה ומגניבים פיהוק
ויודעים ששום דבר רע לא יקרה היום.

אז ככה זה נגמר.

דפיקות בדלת ואנשים במדים פנים נפולות, מנסים להיות רשמיים
מנסים לדבר, דרך המחנק בגרונם והכל כבר ברור
דרך שקט הבעתם.
ומודעות אבל בעיתון יומי.
כותרות שחורות, פנים צעירות, הר הרצל וזרי אבל על קבר טרי.
קדיש החזן, הספד האב וקינת האם ברקע של מטח כדורים
בכי המשפחה, החברים, האבלים ושקט רק שקט האנשים
ים של מדים וכומתות על ראשים רכונים, חבוקים
בחיבוק הצער והכאב בוכים ובוכים ובוכים.

אז ככה זה נגמר.

נכנסים לרכב ונוסעים.
יודעים את המשימה, יודעים בעל פה, יודעים לפרטי פרטים.
בלב גאווה וקצת פחד אבל על זה לא חושבים.
בצד הדרך בתים מתפוררים ואנשים רעולי פנים
תל אבנים, חולות ופגזים שורקים.
ואתה מכוון את הנשק
מרגיש את חום היריות.
ויודע שכל שניה שנראית נצח משאירה אותך בחיים.

אז ככה זה נגמר.

לובשים שחור וקורעים קרע ויושבים שבעה.
מעבירים תמונות, תמונות שלו מהגן ומהביה"ס ומהצבא.
ומדברים על ההבדל, ומדברים עליו, מדברים על איך שהיה.
ואנשים באים והולכים, לוחצים יד, מחבקים, מנשקים
חוששים לדבר, רק מסתכלים בעינים דומעות
ומקווים שתדעו עד כה כואב להם
אתכם, עליו, עליכם.

אז ככה זה נגמר.

מדברים קצת, מנסים להעביר את הזמן
ברקע ההמולה, מסביב זמזום כדורים ואנשים צועקים.
וכל אחד מקווה רק לצאת מכאן
להתקשר לאמא, לחברה, לחברים רק עוד פעם אחת
להחזיר את כולם
רק עוד פעם אחת לחזור הביתה בשלום
ופתאום.

אז ככה זה נגמר.

אז ככה זה נגמר. באמת נגמר.
אנשי קצין העיר, שחור הלוויה, תנחומי השבעה, זרם האנשים.
רק השקט נשאר.
שקט של כאב.
השקט של החודש למותו
השקט של השנה
שקט היום הולדת שלו (21)
שקט יום הזיכרון של השנה הבאה.
השקט של הזמן.

אז ככה זה נגמר.

הר הרצל. מדשאות ירוקות וציוצי ציפורים.
רוח חולפת בין צמרות העצים.
רגבי אדמה, קבר בטון מקושט בפרחים
ספסל קטן וצנוע למבקרים,
שם חקוק על הקבר,
השם שלו ומנין שנותיו
ואני רק מקווה שטוב לו שם,
בבית האלוהים עכשיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא הומופוב
ולא הומוקוף
וצאו לי מהתחת!


אחד בהכחשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/6/04 23:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלינה שטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה