תערוכה זו, המוצגת במוזיאון ישראל, מציגה את מהפכני האוונגארד
הרוסי שפעלו במשך שלושת העשורים הראשונים של המאה ה20.
בתערוכה מוצגות כמה גישות אמנותיות על ידי כמה אמנים שונים.
התנועה הראשונה המוצגת היא תנועת הניאו פרימיטיוויזם, תנועה
שנוסחה על ידי נטליה גורצ'רובה וחברה מיכאיל לריונוב בשנים
1906-1907. לקבוצה זו הצטרפו אמנים נוספים, כמו קזימיר מלביץ'
ואריטרך לנטלוב ששיתפו פעולה בקבוצה הנקראת "נסיך יהלום",
קבוצה שהציגה יחדיו.
על מנת לסקור את התערוכה בחרתי לסקור את היוצרים הבולטים
בתערוכה שתפסו את עיני ומספר יצירות שמוצגות בתערוכה.

נטליה גורצ'רובה 1881-1992
פעלה ברוסיה ובצרפת. נסחה יחד עם חברה מיכאל לריונוב את
עקרובות הניאו פרימיטיויזם. בשנים 1906-1907 שלט סגנון זה
בציוריה. בשנים 1908-1910 שלט הסגנון הקובו-פוטוריסטי.
נביא מסדרת "קציר", 1911, שמן על בד:
מוצג דימוי של נביא עם נחש לימינו. ישנה השטחה, דו מימדיות
נאיבית. הצורות של קוי המתאר מודגשים ומופשטים לכדי משטחי צבע
אחידים.
מלאכים זורקים אבנים על העיר, 1911, שמן על בד:
יצירה ניאו פרימיטיבית. המלאכים המוצגים ביצירה הם מלאכים
מהמאה ה17, מעין מחווה למלאכים שהוצגו אז. יש חוסר פרופורציה
בין המלאכים לעיר, המלאכים גדולים בצורה מודשת ביחס לעיר. ישנן
צורות עגולות אל מול צורות חדות, המלאכים בנויים מצורות
מעוגלות אל מול העיר שבנויה מצורות חדות ומרובעות, דבר המבחין
בין שניהם.
רחיצת הסוסים, 1911, שמן על בד:
פה מדובר בסגנון מעט שונה מהיצירות הקודמות. הקונטורים מודשים
אך הפעם משטחי הצבע פחות אחידים ורואים יותר את משיכות המכחול.
יש התייחסות שטחית לאור וצל אך עדיין ציור שטוח ונאיבי.
דוגמאת ציור (על רקע צהוב):
פה כבר נראית השפעה ברורה של פוסט-אימפרסיוניזם וקוביזם, מה
שבולט ביצירה הוא השימוש בגוונים הצהובים וקווי המתאר
הבולטים.
אישה שחורה עירומה, 1911, שמן על בד:
השפעות של פוסט אימפרסיוניזם וקוביזם פוביסטי. הפרופורציות של
גופה של המצויירת מעוותות ונעשו השטחות. קווי מתאר בולטים.

קאזימיר מאלביץ' 1878-1935
מושאי הערצתו היו איוון שושקין ואיליה רפין, הציירים
הריאליסטים. ראה בנאמנות לתיאור הטבע כמחויבות. מאוחר יותר החל
לצייר הוף והתקרב לאימפרסיוניזם, אח"כ נטה לניאו אימפרסיוניזם
ואף סימבוליזם. ב1910 הצטרף לייסוד הניאו פרימיטיוויזם עם
גורצ'רובה ולריונוב. ציוריו בתקופה זו התמקדו בציורי איכרים
וטבע ואפיינו את ציורי אלו צבעים בוהקים ולא טבעיים. האומן
המוביל של האוונגארד הרוסי.
נערה עם מוט אדום, 1932-3, שמן על בד:
ישנה התייחסות שונה לעומק ולתאורה. ישנה התייחסות שונה בין
ציור הראש לציור הגוף. הראש יותר ריאליסטי ומפורט מבחינת אור
וצל ושאר הגוף והנוף נראה יותר מלאכותי, עם צבעים זוהרים ולא
טבעיים על אלמנטים שנראים כמו צורות גיאומטריות.
אישה צעירה עם מסרק 1932-3, שמן על בד:
יצירה זו באה לייצג את דעיכתו של האוונגארד הרוסי. האלמנטים
הבולטים הם צורות הנדסיות, חלוקה למשטחי צבע, צבעים בוהקים ולא
ריאליסטים וצורות גליליות.
קציר השחת, 1928-9, שמן על בד:
ישנה חזרה למוטיבים של 1910 בציור זה. רואים אלמנטים של קובו
פוטוריזם, זרם צרפתי שתרגם את המציאות לגופים גאומטרים.
בנוסף הוצגו ברחבי התערוכה איורים של מאלביץ', בעיקר בשחור
ורובם קודרים ועוסקים בנושאים אפלים כמו שטן, שדים וכו.

אריסטרך לנטלוב 1882-1943
שיתף פעולה בקבוצת "נסיך יהלום" עם לריונוב וגונצ'רובה.
מוסקווה, 1913, שמן על בד:
ציור בפורמט גדול, כ2X2.5 מטרים. אלמנטים שמופיעים בציור הם
משטחי צבע, כמה פרספקטיבות המעורבבות יחד, דבר היוצר כאוס
ויזואלי. ישנה צפיפות ויזואלית והרבה אלמנטים. צורות גאומטריות
והשטחות, השטחה פרספקטיבית גם, מה שרחוק ומה שקרוב באותו
הגודל.
דיוקן עצמי עם הרעיה 1911-12, שמן על בד:
יצירה קובו-פוטוריסטית. במבט ראשון נראה מופשט. אנרגיה נוצרת
על ידי שבירת צורות, קווי צבע מתנגשים. מאפיין קוביסטי - הצגת
הדיוקן בפורטרט ובמבט קדמי יחד. מאפיין פוטוריסטי - מוצגים
יחדיו שלבים שונים של תנועה.

פאבל פילונוב, 1883-1941
מצאתי בתערוכה יצירה אחת בלבד של פילונוב שריתקה אותי באופן
מיוחד ביחס לשאר התערוכה, וחלק גדול מהזמן ששהיתי במוזיאון עבר
בהתבוננות ביצירה זו,
קומפוזיציה, אוניות, 1913-1915:
יצירה זו מוצגת בפורמט גדול. מוצגות דמויות רבות בעומס ויזואלי
מסויים על אוניות כשבקטן רואים בתים קטנים של עיר אליה מגיעות
האוניות, אך דבר זה לא לגמרי ברור עקב האופי הסוריאליסטי של
היצירה. להבעה יש משקל רב והיא לוקחת תפקיד חשוב בתיאור
הדמויות. בפינה הימנית למטה יש ריבוי כפות ידיים דבר המביע וגם
נותן תחושת תנועה (מאפיין פוטוריסטי). חלק מהדמויות שמצויירות
מצויירות בפורטרט שמציג כמה זויות יחדיו (מאפיין קוביסטי).
יצירה שונה משאר התערוכה ומייצגת מאפיינים סוריאליסטים
מובהקים. ניסה ליצור אמנות לעם ודבק בכך שהאמנות צריכה להיות
בשביל העם. ניסה להביע את זה על ידי השימוש בחומרים היום
יומיים.

ולאדימיר טאטלין 1885-1953
מייסד את הקונסטרוקטיביזם. בעל השפעות מסזאן, העריץ את פיקאסו
ואף ניסה להתלוות אליו אך נדחה. שילב חומרים "אמיתיים"- פח,
עץ, ברזל, זכוכית, ניסה לגשר בין המציאות של החיים למציאות
האמנות על ידי הוצאה מקונטקסט של חומריות מציאותית המוכרת
לנו.
תבליט נגד, 1914-1916, עץ ומתכת
ביצירה זו יש השפעות מפיקאסו. יש נסיון לשבור את התלת מימד
והנפחיות של החומרים בהם השתמש ליצירת יצירה זו, עץ ומתכת,
וליצור השטחה ודימוי חדש מכך. ניסה ביצירה זו לנפץ את המושגים
של מסגרת על ידי כך שיצירה זו יכולה להיות מוצגת גם תלויה
מהתקרה.

לסיכום:
בתערוכה מרתקת זו הוצגו המהפכנים של האוונגארד הרוסי. היצירות
הושפעו לעיתים רבות מתנועות מאירופה, בעיקר צרפת, תנועות כמו
הניאו אימפרסיוניזם, קוביזם, פוטוריזם-קוביסטי ואף סוריאליזם.
האמנים שריתקו אותי במיוחד היו גורצ'רובה ומלביץ' שהציגו סגנון
מהפכני ומרתק. ליצירותיו של טאטלין פחות התחברתי, לא הרגשתי
אותן וקשה לי לשים את האצבע על מה בדיוק גרם לזה.