יותם היה ילד מפגר. לא, אני לא מתכוון למפגר בלימודים, או איזה
ערס שיושב ומקשיב ליוסי עדן כל היום. יותם נולד מפגר. הרופאים
אמרו לאמא שלו שיש לו תסמונת דאון ושהוא לעולם לא יהיה כמו כל
הילדים האחרים. היא בכתה. נו זה די ברור, הרי כולנו רוצים
שהילד שלנו יהיה נורמלי, אבל היא אהבה אותו גם ככה, איך שהוא
וניסתה לעשות הכל בכדי שהוא יחיה חיים רגילים עד כמה שאפשר.
יותם גדל בגן ילדים מיוחד עם ילדים כמוהו. הוא לא ממש התפתח שם
כי אף אחד לא ממש ניסה ללמד אותם שום דבר, פשוט השמיעו להם
מוזיקה כל היום ושיחקו איתם בקוביות. אמא של יותם החליטה שזה
לא הגורל שהיא מייעדת לבן שלה ורשמה אותו כשהגיע לגיל שש לבית
ספר רגיל. בבית הספר הרגיל יותם סבל יותר מבכל מקום אחר. לא כי
הוא לא הבין כלום, בסופו של דבר אם הסבירו לו כמו שצריך הוא
היה מבין טוב יותר משאר הכיתה. יותם סבל בגלל שילדים הם
מרושעים, והם צחקו עליו מתי שרק אפשר. היה קל מאוד לראות שיותם
מפגר, היה לו מבט מזוגג בעיניים, והוא הזיל ריר מהפה כל היום.
ליותם היה חבר אחד בשם תומר. תומר היה מהילדים היפים האלה,
שנראים כאילו הם יכולים להרשות לעצמם להיות הכי מרושעים
שבעולם. אבל הוא לא היה. הוא אהב את יותם בגלל מה שמעבר למראה
המפגר. בגלל הבנאדם.
לאט לאט הם הפכו להיות החברים הכי טובים ותומר היה מגן על יותם
משאר הילדים.
תומר ויותם עברו יחד את השנים, באותו בי"ס. יותם תמיד סבל, היו
לו חרא של חיים. תמיד צחקו עליו, והוא בתגובה רק היה מסתכל
במבט המזוגג שלו, כאילו הוא לא מבין אותם. אבל הוא הבין. הוא
בילה את לילותיו בבכי, אבל הודה לאל שהיה לו את תומר.
השנים עברו וגיל הגיוס הגיע. יותם כמובן קיבל פטור וכל ביקוריו
עם אימו בלשכת הגיוס לא הועילו. הצבא לא הסכים לקחת אותו.
תומר התגייס לצנחנים. הוא היה מאושר שם, אבל בכל זמן פנוי שהיה
לו, בשעות הת"ש או בין השמירות, הוא היה מתקשר ליותם לראות מה
שלומו.
ערב אחד תומר לא התקשר. הוא לא התקשר גם בערב שלמחרת, ורק ביום
הבא גילה יותם שתומר נהרג בעזה.
בהלוויה כל הילדים שגדלו איתם חיבקו את יותם. הם אמרו לו שלא
ידאג ושהם ישמרו עליו כמו שתומר עשה. יותם צחק מבפנים, הרי
הילדים האלה הם מה שתומר שמר עליו מפניו. הוא היה מוקף באנשים
ששנאו אותו וניסו להסתיר את זה בצביעות נוראה. והוא ידע שלאט
לאט הם יחזרו להציק לו. הוא ידע שאין לו מוצא, ושהוא איבד את
החבר היחיד שאי פעם יהיה לו.
והוא ידע שהוא ישאר מפגר, ושישנאו אותו תמיד כי הוא שונה.
ובגלל זה הגורל שלו היה גרוע יותר אפילו משל תומר.
והוא כל כך היה רוצה להיות איתו. או אפילו במקומו.