לזחול, אני זוחל משמה אני קיים,
מסתכל על השמיים, האינסוף,
אינסוף לחלומות.
לזחול, אני זוחל משמה אני קיים,
מבול בחוץ יורד,
מחמם אותי בטבע.
ללכת, אני הולך משמה אני קיים,
עוצר, גופה ותפוח אכול חוסמים את השביל,
עוקף אותם, מסתכל על הנוף במקום.
ללכת, אני הולך משמה אני קיים,
עוצר, מרים חצי שקל, היה מונח על הדרך,
אולי יהיה שימושי ביום מהימים.
לרוץ, אני רץ משמה אני קיים,
מציץ בשולי הכביש, אין זמן,
רץ עד המטרה ומעבר לה.
לרוץ, אני רץ משמה אני קיים,
רק מאיץ, אסור שאף אחד יעקוף,
הם יעקפו ואז... אני... לא יהיה ראשון.
עוצר לנוח לקחת אוויר, לזחול קצת כמו פעם, לאגור כוחות להמשך
הנסיעה,
מסתכל קדימה מסתכל אחורה, אין אף אחד בקו האופק, אין קו אופק,
נשאר רק תפוח בצידי הכביש והירוקת שמכסה את העולם. |