קרא לפני שחרית:
דת מתבססת על אמונה מופשטת שאין בה אחיזה ממשית.
אתם בעצמכם כתבתם לא פעם "ולא תעשה לך פסל..." תא תא תאדם!  
ואיך בונים התמסרות מלאה לקיר אבנים מושתן? מקדשים לבנה
מלוכלכת ואומרים ששם אלוהים נמצא? ששם הוא מקשיב?
אלוהים בלילה מתגנב, הוא והמלאכים, הם פתחים את הפתקים ששמתם
בטמטומכם בין החריצים ומריצים קטעים. "וואלה, גבריאל, תקשיב
משהו, זאתי יש לה סרטן וההוא אימא שלו חולה, גוססת עם עור
ירקרק,  וההיא מתחננת שנביא לה ילד. זין שאני מביא לה! היא
רוצה ילד שתבוא, תפתח ת'רגליים ונסדר משהו..."
ואולי אני סתם מקנאה. סתם מקנאה באמונתכם השלמה, בנאיביות
התמימה. אולי אני כפוית טובה, אלוהים אם אתה כן קורא את אותם
פתקים, אז סליחה, אני אכתוב מכתב התנצלות, אכניס אותו
בירושלים, ואחכה למחילה, לדעת שסלחת על שקראתי תיגר. זה פשוט
שאני בספק עם לנשק ספר, לחנוק את היד ברצועות פלסטיק, לבלוש
שחורים וציציות, להתפלל, להתכסות בחום כבד, להביא אלפי ילדים
בלי יכולת לפרנס ולהישאר פרימיטיבי אטום, אלו החיים
האולטימטיביים. מבחינתכם זה לא משנה, כי אלה בכלל לא חיים אלה,
אתם סתם מתכוננים ומכינים את הנפש הטהורה, כי אתם הרי בדרככם
לגן העדן הנשגב. בינתיים אתם לוקחים כספים מאלמנות, כי נתתם
להם תפילות ובירכתם. עכשיו יהיה להן טוב, אני בטוחה. אין
למסכנות כסף לשלם משכנתא, אבל העיקר ששילמו לך רב יקר ומקסים,
עם זקן ארוך ושפתיים יבשות, נושקות כל לחי, כמהות כל מחשוף.
אונסי ילדות קטנות.
איזה מזל שישי לנו קיר בירושלים לתקוע פתקים.