|
טיפות דם זעירות מטפטפות על הרצפה
כמו אבני חן יקרות - את מצפה
למה בדיוק?
את עוד לא יודעת.
היכול להיות שאת שוב משתגעת?
דמעותייך זולגות
מרטיבות לחיים
כמו שברי הזכוכית שניפצת בינתיים.
מרגישה את לבד
בכאב את בדד
אך להם לא אכפת.
רצונך הוא לצרוח
אך את לא יכולה.
חלומות לא באים
את לוחשת תפילה.
הכאב לא ילך
את לבד בעולם. |
|
|
מלבד ההרג,
לוושינגטון אחוז
פשיעה מהנמוכים
בארץ.
מריון בארי, ראש
עיריית
וושינגטון דיסי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.