אצלנו בבית כולם נדיבים. מתנהגים בליואליות כמו היו נצר לשושלת
רוטשילד בעצמם, ואנחנו בכלל עולים חדשים. המקרר ומדפי המטבח
אצלנו לעולם לא ריקים. תמיד נמצאים לראווה ובהיחבא בקבוקים,
צנצנות, קערות, כוסות וכלי קיבול נוספים בשפע. הבעיה היא
שהכלים עצמם ריקים.
המצב הגיע לאבסורד כה גדול, שכשביקשו את אחי הקטן בבית הספר
לכתוב חיבור על הנושא "אימא יש רק אחת" הוא כתב באופן הבא:
"היום בבוקר קמתי ורציתי להכין לעצמי חביתה משתי ביצים. פתחתי
את המקרר וצעקתי לאימא שלי - אימא! יש רק אחת!"
מצחיק? אותי זה אישית מצמרר. למה לעזאזל להשאיר במקרר קופסת
תירס עם 20 גרגירים ספורים? אפשר לחשוב שאילו אימא הייתה
מוסיפה גם אותם לסלט אז זהו, כולם היו משמינים ומשתמשים בקו
המשווה כחגורה. אבל ככה, כשמישהו ירצה לנשנש איזה משהו אז הוא
יפתח את המקרר וייהנה מההזדמנות להשביע את תיאבונו המפלצתי
ב-20 גרגרי תירס?!
אני גם נורא אוהב את כמויות ממרח השוקולד הענקיות שמשאירים לי.
אני רוצה לדעת אם יש מישהו מסכן כמוני, שבשבילו הסיכוי לנגב
זכוכית מהדפנות של הצנצנת הוא רב יותר מליהנות ממעט כולסטרול
מרוח על לחם טרי. אה, כן. נסחפתי. לחם? התכוונתי לקצה שלו. לא,
לקצה של הקצה. בעצם, החתיכה הזו שזרוקה במגרת הלחם הייתה בקלות
יכולה לשמש ככיפה לתיקן שחי אצלנו במטבח. נראה לי שאפילו הוא
אוכל יותר ממני.
באים חברים לבית? "אין בעיה", אומרת אימא, "תביא להם מהבייגלה.
הם בארון במטבח". "תודה אימא", אני עונה בנימוס, ומדדה בבושה
לכיוון המטבח, שם מחכים לי תריסר שומשומים ומספר זהה של גרגרי
מלח בתוך שקית עליה כתוב B&B, סגורה היטב בסגירה ביתית.
בקיץ המצב עוד יותר גרוע. תארו מצב שבו גבר צעיר נכנס לבית
לאחר משחק כדורגל (זה סקסי רק בפרסומות. במקור זה הרבה יותר
זיעה וריח מאשר שרירים מסוקסים ופנים שאומרות - "חם לי, סימן
שאני חם"). בהשפעת הפרסומות והחברה הוא רוצה לשתות קוקה-קולה
קרה. אח... הוא גם זוכר שרק הבוקר הוא קנה שני בקבוקים והניחם
במקרר מאחורי כל הצנצנות הריקות, עמוק עמוק, ליד הפטרוזיליה
והשמיר שאף אחד לא אוכל בבית ה"צמחוני" הזה. מה קורה כשהוא
מגלה שהטיפות המעטות שנותרו בבקבוק שנגלה לעיניו לא מסוגל
אפילו להוות בריכת שחיה לאטום מפורק לגורמים? נשאר רק ללקק את
גוש הקרח שנוצר בפנים המקרר, בתנאי שהמשפחה היקרה השאירו לי
קצת מזה. ואחר כך עוד הפסיכולוג אומר לי שהאגרסיות הנגרמות
מהמשפחה כביכול הן רק תוצאה מכאב ראש ועצבים שבאים מחוסר שתייה
בימים החמים. תודה גבר. הייתי צריך את זה. אני באמת אשתדל
לשתות יותר, רק תבקש מהגורם האמיתי לאגרסיות שלי שלא ישתו גם
את התרופות שלי בטעות ויחזירו בקבוקון ריק למדף. טוב שאין לי
אסטמה, גם את משאף האינסולין היו גומרים לי.
בבית אני לא אוכל, אבל גם לעזוב אני לא יכול.
טוב שמצאתי עבודה בבורגר-קינג. אני העובד הכי חרוץ, עושה
משמרות כפולות וקופץ על כל הזדמנות להשלים משמרת במקום
האחרים.
ואני בכלל לא צריך כסף, תודה לאל. אבל בנאדם צריך לאכול בשביל
לחיות, לא?