הם הולמים בתוך ראשי
"אנא! אל תשכחו אותנו!"
הם בוכים דמעות דם
"אנא! אל תגזרו דיננו!"

הם בוכים מכל אבן
הם מתחננים בכל העצים
אחיי ואחיותיי שאבדו מזמן
אשר דמם נשפך לפני זמן רב

"אנא זכרו אותנו"
הם מהדהדים בתוך ראשי
מיליוני קולות
שמעולם לא שמעתי

"אל תבכו" אני מתחננת "אל תבכו"
אך הם לעולם לא יחדלו
דמם זועק בעבורם
הפנים הלא מוכרות הללו

לכל אחד מהם היה שם
אך כעת, לא עוד
כל שנשאר הוא מספר
ו6 מיליון קולות שלעד יבכו

6 מיליון אוהבים
6 מיליון חולמים
6 מיליון חיוכים
6 מיליון שלא יהיו עוד

דקה אחת של שקט
רק אחת בשנה
ולאחר שזו חלפה
דמעות הדם שלהם ממשיכות לנזול

ואז אנו קוראים בחזרה
"לא נשכח!
אנו עומדים כאן
ואנו בוכים בעבורכם"

מכיוון שלבד הם הלכו
הם עמדו בכל
הם כואבים, הם מדממים
הם מתים


They're pounding inside of my head
"Please! Do not forget us!"
They're crying tears of blood
"Please! Do not condemn us!"

They weep from every stone
They plead in all the trees
My long lost brothers and sisters
Whose blood has been long ago spilt

"Please remember us..."
They echo in my mind
Millions of voices
That I have never heard

"Don't cry" I beg "Don't cry"
But they will never cease
Their blood screaming for them
Those unfamiliar faces...

Each of them had a name
But now, no more
A number is all that's left
And 6 million voices who'll always cry

6 million lovers
6 million dreamers
6 million smiles
6 million who will be no more

One minute of silence
Only one in a year
And after it has passed
Their tears of blood go on

And then we call back
"We will not forget!
We stand here
And we cry for you"

For they went alone
They faced it all
They hurt, they bleed
They're dead

18.4.2004