החום המתלהט הפך עם הזמן לנשימות עמוקות וקרות
התשוקה המתפרצת הפכה לתשישות
שיכרון החושים הפך בסך הכל לאובדן תמימות
האינטימיות הפכה לסטנדרטיות
וגופו הפך למקום מרוחק
המיטה שלנו היא המקום הכי בודד שאני מכירה, אף על פי שהוא נמצא
בה בכל לילה
איך אפשר להיות כל כך ביחד אבל הכי הכי לבד?
אחרי כל כך הרבה זמן הוא הדבר היחיד שאני מכירה, ובכל זאת מבט
אחד בעיניו כדי להזכיר לי שהוא הדבר הכי זר לי בעולם
רק שיתחמם הקור, ותימס הצינה
שיגע בי ברכות, בעדינות, כמו פעם...
שהשעון ישוב לאחור, והזמן האבוד יתמלא
ששפתיו יחזרו לאדמומיותם וקפאונם ישבר
...אך הפצעים הגלידו, ונותרו רק הצלקות למזכרת
צלקות מאהבה שפעם נשמה ופעמה בכל יופיה
והשאירה אחריה מזכרות מכוערות כתשלום לכך שהופיעה בחיינו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.