אחרי חצי שנה בקורס טייס דפנה סוף סוף התקשרה. דפנה למי שלא
יודע היא הבחורה הכי כוסית שאי פעם פגשתי. יש לה תחת מוצק,
ושדיים בדיוק בגודל הנכון. יש לה פטמות ורודות ושפתיים דקות
ועיניים שאומרות המון.

אבל שלא תראו אותי ככה, אני בכלל לא כזה. לא היה אכפת לי מהתחת
המוצק שלה, שכל לילה חלמתי להניח עליו יד, לא על השדיים שלה
שראיתי כל פעם שעצמתי את עיני וגם לא על השפתיים שעשו שפטים
בתת הכרתי. לא, זה בכלל לא היה העניין.

העניין הוא שאהבתי אותה, ואני מוכן להישבע על זה. אז אולי לא
אהבתי אותה מהסיבות הנכונות, אבל רציתי להיות לצידה, בייחוד
כשהיא לא לבושה. העניין הוא שבשבילי דפנה הייתה תמיד יותר מסתם
זיון פוטנציאלי, כולם ידעו את זה, החברים ידעו, המורה ידעה,
השרת המסריח עם שיני הזהב ידע, אפילו ספי שהשתנתי עליו בטיול
השנתי ידע. אני חושב שגם היא ידעה.

שנים של תקיעת מבטים חלפו להם ללא הרף ומחננה עקומה הפכתי אט
אט לטייס לעתיד.
כנראה שדפנה בעלת העומק המדהים, ובעיקר הגוף המדהים קלטה את זה
ובשלב כלשהו בסיום י"ב סוף סוף נוצר בינינו משהו. אז תגידו
ובצדק שזה היה רק בראש שלי, אבל אמרתי את זה לכל החברים שלי
ואני אגיד שוב, יכל לצאת לי מזה זיון. אבל כמו שאמרתי, דפנה לא
הייתה סתם בחורה, היא הייתה הרבה יותר מסתם זיון.

כשהתגייסתי לקורס טייס לא היה זמן לדבר, חזרתי פעם ב-28 וגם את
ה-3 ימים בבית טחנתי על ספרים שבגודלם הנוכחי יכלו להספיק
בקלות להקמת בית המקדש הבא.
ואז לבסוף אחרי החצי שנה הלחוצה יותר בקורס היה לי קצת  זמן
לסיגריה קלה עם חברים ויאללה שוב ללמוד.
לא יודע איך ולא יודע למה, אבל פתאום הגיע לו טלפון, כן, ממי
ילדים? מדפנה!

אחרי גינוני המה נשמע ומה חדש הרגילים דפנה הגיעה סוף סוף
לעניין, כמובן שבזמן שהיא היתה עסוקה בלהתעדכן אני הייתי עסוק
בלדמיין את השפתיים המושלמות שלה הוגות את המילים. דמיינתי את
הפה שלה זז והשפתיים החושניות שלה כאילו חוזרות אחריה במין הד
של תשוקה אדירה.
לבסוף היא אמרה את זה," יש מצב שאת קופץ אלי עוד מעט עם דורקס
בטעמים?" מה אני אגיד, כמעט שחטפתי דום לב במקום. הלב שלי עצר,
עשה רוורס, רץ מרתון לאוסטרליה, נעצר שם לכוס קפה עם אוסטרלית
חשופת חזה ומשם חזר חזרה הביתה לביקור .
עד שסוף סוף הנשימה חזרה אלי, כל הפרצופים בחדר כבר היו מופנים
אלי.

כמובן שפתחתי את הפה וסיפרתי, סיפרתי לכולם שאני הולך לזיין
וברחתי.
אפשר היה לדמות בקלות את סצינת היציאה שלי משם לסצינת הריצה
בסרט ההוא עם האוטיסט.
נו המפגר שרץ, פורסט גאמפ.
אומנם קשה להשוות אותי למזיל הריר ההוליווידי הזה, אבל יש את
סצינת הריצה המפורסמת כשברקע קולות של ילדה קטנה שמעודדת אותו
לרוץ. אז אצלו היא גדלה והפכה לכוסית נותנת, ומקרה שלי היא כבר
הייתה כוסית נותנת, רק חיכתה לי במרחק כמה דקות נסיעה.

רצתי לקניון כמו מטורף, או יותר נכון האוטו נסע, אני ישבתי,
ורק בכניסה נזכרתי עד כמה אני מטומטם.
הסופר פארם ועוד הרבה חנויות שימושיות די סגורות בשבת בגלל
חבורה של חרדים שיושבים בכנסת ויודעים להרים את הקול כשצריך.
הייתי נחוש בדעתי וידעתי שאין שום סיכוי שחבורה של דתיים ימנעו
ממני לממש את חלום חיי, אז המשכתי לנסוע ולחפש איזה קיוסק
שיהיה פתוח.

בקיוסק המבוקש נתקלתי אחרי כמעט 30 דקות נסיעה, וידעתי שלא
נותנים לבחורה כמו דפנה לחכות, אבל מצד שני, אם אני פרח טיס
צעיר לא אמצא קונדומים בשבת, מי כבר ימצא?
אחרי חיפוש מאומץ של המוכר הכי זוועתי שאפשר לתאר, ואנחנו
מדברים פה על כרס ענקית, שיניים ירוקות רקובות, שרשרים מזהב
ומבטא של אבי ביטר, נמצאה בעזרת השם חבילת קונדומים של דורקס
בטעמים, או כמו שאני קראתי לה, הגאולה.

מה אני יכול לומר, ההליכה מהקיוסק לאוטו הייתה ההליכה הכי
ארוכה בחיים שלי, אפילו מסעות המוות שהעבירו אותנו בצבא לא
השתוו לאיטיות הזמן באותו הרגע, כאילו נעתי מחוצה לו דקות
אחדות.

נכנסתי לאוטו והספקתי לנסוע מטרים אחדים עד הרמזור, קשה לי
לתאר את ההמשך כי כל מה שראיתי זה הרבה שחור והרבה לבן. הלבן
היה כרית האוויר, והשחור היה הפלאפון שהחזקתי אותה דקה ביד.
איזה אידיוט נכנס בי מאחורה, ונשברה לי השמשה.
הדפוק ברח ואני רק רצתי החוצה לחפש את החבילה.
אני לא מאמין שהיא עפה לי מהחלון, מה אני אגיד לדפנה כשהיא
תסתכל בי בפרצוף הסקסי להחריד שלה ותבקש ממני כסף להפלה, או
שאולי נתחתן, ואני אאלץ לוותר על הקורס, ונגור בבקתה וגם אני
אהפוך למוכר עם כרס ושיני זהב.
סילקתי את המחשבות ממוחי ובעיני הצורבות חיפשתי את החבילה
לאורך המדרכה, דיממתי לכל עבר משברי הזכוכיות ולא היה אכפת לי,
את הדם על ידי החליף התחת המושלם של דפנה בראשי.
לא האמנתי למה שקרה, איך אוכל לומר לדפנה שדפקו אותי מאחורה,
היא בכלל תאמין שדפקו אותי מאחורה? איך מסבירים לבחורה שהיא
תאלץ להישאר ללא סיפוק כי דפקו את הגבר שלה מאחורה, זו אירוניה
קשה, ואם לא אז לפחות בדיחה מהשטן.

איכשהו בין דימום לדימום וצרחת כאב אחת לשניה מצאתי למזלי את
החבילה. ניקיתי אותה מהדם בעזרת מטלית לחה שהייתה לי מתחת לכסא
באוטו ועם שמשה שבורה המשכתי בדרכי.

נסעתי לאיטי לבית של דפנה ועם המזל הרע שלי איזה תימני מסריח
תפס לי את החניה.
צרחתי וצפרתי והבן זונה הקטן במדי הג'ובניקים שלו לא ויתר.
קיללתי אותו והמניאק כמו כל הג'ובניקים בכלל לא מיהר.
הבן זונה הזה, בגללו דפנה חיכתה עוד רבע שעה, עד שמצאתי חניה,
ועוד שילמתי עליה את שארית כספי, עוד 20 שקל מהארנק, שלי!

לבסוף עליתי לדירה, שנים חלמתי על הרגע הזה ורציתי להתענג
עליו, הסתכלתי קצת לצדדים על הרצפה, טוב נו על מי אני עובד,
כשעליתי ישר דפקתי על הדלת של הדירה!
ובמקום דפנה פותחת לי יפיפה אחרת, קצת יותר מבוגרת מדפנה, אבל
ניחר שיש להן אותם גנים, גם לה היה אותו תחת, ושפתיים מלאות
חושניות.

מאחוריה עמד התימני הג'ובניק מהחניה, הוא ארב לי שם הבן זונה!
היא הציגה את עצמה בתור סיגל אחותה של דפנה, ואמרה בשמה תודה
רבה, היא הסבירה לי שחבר שלה התימני בדיוק חזר מהצבא, ודפנה
אמרה שאם מישהו מסוגל להשיג קונדומים ביום שבת, זה בטח אני,
הטייס.

אז השארתי  את הקונדומים אצל סיגל.
פשוט כי מאז שדפנה ויריב ביחד היא משתמשת בגלולה!
בעצם שניה, כשדמיינתי את השפתיים של דפנה היו כמה דברים שהיא
אמרה, בטלפון, נו אז בהתחלה... יכול להיות שהיא הזכירה את
יריב?
אני כבר לא זוכר, אני פשוט לא מאמין שהיא שכבה עם ילד אחר!