משום מה כל מי שאני מכיר הלך מתישהו לאיבוד, כולם חוץ ממני.
הייתי רוצה לדעת מה זה המקום הזה "איבוד" שכולם הולכים אליו.
כששאלתי מישהו מה זה ללכת לאיבוד? הוא ענה לי שזה להרגיש כמו
דג מחוץ למים. אז הלכתי לים וחיפשתי על החוף עד שמצאתי דג קטן
מחוץ למים, כששאלתי אותו איך זה להיות מחוץ למים הוא ענה לי
שזה כמו להיות על עץ בלי שורשים.
החזרתי את הדג למים כי הוא ביקש ממני והלכתי ליער, חיפשתי עד
שמצאתי עץ בלי שורשים ושאלתי אותו איך זה להיות בלי שורשים,
והוא ענה שזה כמו להיות גוזל שנפל מהקן. בגלל שהעץ ביקש לקחתי
ממנו זרע כדי לשתול ליד מים.
המשכתי לחפש ביער עד שהגעתי לאגם שהיה לרגלי ההרים, נטעתי את
הזרע וראיתי שלמרגלות צוק היה גוזל קטן שנפל מהקן שלו.
הלכתי לגוזל ושאלתי אותו איך זה להיות מחוץ לקן והוא ענה לי
שלהיות מחוץ לקן זה כמו להיות כורה בלי מכרה. החזרתי את הגוזל
לקן ומשם ראיתי כורה זקן ואומלל יושב וראשו בכפות ידיו, הלכתי
אליו ושאלתי אותו איך זה להיות כורה בלי מכרה והוא אמר לי שאם
אני אמצא לו מכרה הוא יגלה לי.
אז חיפשתי מכרה ולקחתי אליו את הכורה והכורה שאל אותי, איך
קוראים לך ילד? ולא זכרתי, ומי ההורים שלך? ולא זכרתי,  ומה
אתה עושה למחייתך? ולא זכרתי, אם כך הלכת לאיבוד.
אני הלכתי - לאיבוד, שאלתי אותו.
כן, הוא ענה לי, כשאתה לא יודע מי אתה כמו כורה ללא מכרה שאין
לו הגדרה, כשאתה לא יודע מאיפה באת אתה כמו גוזל שנפל מהקן
ונמצא רחוק מהבית, כשאתה לא זוכר מי ההורים שלך אתה כמו עץ
בבית וחסר שורשים שאין לו עבר וכשאתה לא יודע מה אתה עושה כדי
לחיות אתה כמו הדג שמחוץ למים שיודע רק איך לשחות ולא יודע שום
דרך חיים אחרת.
אז מה טוב באיבוד הזה שאלתי אותו.
התשובה שלו היתה שעכשיו אני חופשי להחליט מי אני רוצה להיות,
איפה אני רוצה לגור ומה אני רוצה לעשות.