יעל סימון / לוטה |
מגישה אותם בידי אחד אחד, עומדים ומחוזקים אל מול עיניי.
כה פשוטים, ענווים, ללא שמץ של יהירות או דאגה,
אוספים הם את דמעותיי, מוחקים את תלאות הזמן,
תופרים את חוט חיי,
וידיי, ידי אדם, אינן מוקירות.
נוצרות,
חוטאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|