הדס כרם / הנה זה בא |
כשאת צוחקת,
מחייכת, מכסה.
כשאת יפה,
כשאת אומרת שכלום כבר לא קרה.
מחייכת אל צללים הבוהים בך מרחוק,
מחכים הם רק לגעת,
להניח ולשתוק.
חולצה גדולה נזרקת
אל ערימת שאריות.
אז ידעת שטעית,
ועכשיו,
לשתוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|